ע"א 6388/98

תקציר

במקרה זה, בנק שוויצרי סיפק למטק, תאגיד בריטי, מימון באמצעות מכתבי אשראי לרכישת מטעני פלדה מאיטליה, מגובים בכתבי אופציה של חברת אסא ורם. עם זאת, כאשר הגיע המטען לנמל אשדוד, הוא שוחרר לנציגי החברה ללא הצגת שטרי המטען המקוריים, שהוחזקו על ידי הבנק כבטוחה. הבנק גילה את הבעיה כשניסה להחזיר את המטען כדי לכסות את חובותיו. לאחר מכן הגיש הבנק תביעה מאוחדת בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו נגד מטק, אסא, סוכן האונייה ובעלי האונייה. בית המשפט מצא את סוכן האונייה ומנהלה אחראים להונאה ורשלנות, שכן הם שחררו את המטען ללא תיעוד מתאים והטעו את הבנק לגבי מעמדו. למרות שהמערערים טענו כי אין להטיל עליהם אחריות, בהתחשב בכך שהליך שחרור המטען יצא מידיהם לאחר העגינה, בית המשפט חלק על כך. בית המשפט קבע כי המערערים, כמובילים, עדיין נושאים באחריות, תוך הדגשת התחייבויות חוזיות וציון היעדר אשם תורם מצד הבנק. באשר לנזקים, צידד בית המשפט בהערכת השווי של הבנק, והטיל אחריות על הסוכן, המנהל והמערערים בהתאם לפסיקת הריבית. בית המשפט גם סירב לקבל את טענות המערערים בעניין הריבית, וחישב אותן בשיעור ביקורת של 11% למרות שהכיר בדיסוננס שלה עם המציאות הכלכלית. פסק הדין הצביע על פגמים פרוצדורליים ומשפטיים בדיני הריבית, אך בסופו של דבר הותיר את דרך הפעולה של הבנק סבירה ואת חבות המערערים על כנה. בית המשפט הציע לאמץ את שיעור הליבור בתוספת נקודת אחוז אחת לתיקים תלויים ועומדים כדי לתקן את חוסר העקביות בריבית.