רע"א 5223/15

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את בקשת רשות הערעור, ובכך תמך בהחלטת בית המשפט המחוזי לשלול סעד זמני מהמבקש. ככלל, ערכאות גבוהות יותר נמנעות מלהתערב בהחלטות על סעדים זמניים, אלא אם קיימות נסיבות חריגות, שלא התקיימו במקרה זה. טענות המבקש ערערו בעיקר על ממצאיה העובדתיים של הערכאה הנמוכה יותר ולא עמדו באמות המידה הנדרשות לערעור. בית המשפט קבע כי סיכויי הצלחתה של המבקשת בתביעתה, שעניינה דחיית הלוואה שניתנה לה לכאורה על ידי המשיב, נמוכים על סמך המסמכים שנסקרו. על אף שבקשת הסעד הזמני לא הסתיימה בתביעה העיקרית, בחן בית המשפט את מאזן הנוחות ושיקולים רלוונטיים נוספים, כגון תום לב, שלא היו לטובת המבקש. בית המשפט ציין את הקשר בין הסכם ההלוואה, הסכם החזר ההלוואה ושטר המשכנתא, והדגיש כי הצלחתו העתידית של המבקש לערער על נקודות אלו אינה נראית סבירה בשלב זה. צוין כי המבקשת לא גילתה באופן מלא הליכים קודמים וקשורים לכך, דבר שיש בו כדי להשפיע על אמינותה. כתוצאה מכך, צו עיכוב הביצוע הזמני מיום 28.7.2015 מבוטל, מאחר שהמבקש לא עמד בתנאים הנדרשים, לרבות הפקדת התחייבות עצמית וערבות. כן חויב המבקש לשלם למשיב הוצאות בסך 10,000 ₪.