ב"ל 28210-02-24

תקציר

בית הדין האזורי לעבודה בחיפה דחה ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים בעניין דמי תאונת העבודה של המערער. המערער, נהג משאית, נפגע בתאונת עבודה ונענקו לו קצבת נכות בגין טנטון, לקות שמיעה וצלקות. הוועדה קבעה כי יש להחיל את תקנה 15, המאפשרת הגדלת שיעור הנכות על בסיס אי יכולת לחזור לעבודה ואובדן הכנסה משמעותי, ברבע ולא במחצית, שכן מצב הרעד של המערער, שמנע ממנו לחזור למקצועו, היה קיים לפני התאונה. בית המשפט אישר את החלטת הוועדה ומצא אותה סבירה ועולה בקנה אחד עם חומר הראיות. מסקנת הוועדה כי מקצועו של המערער לא אבד לחלוטין עקב התאונה התבססה על כך שהוא סבל מהרעד לפני התאונה ורישיון הנהיגה שלו נותר על כנו. יתר על כן, בית המשפט הסכים כי השתתפות בשיקום אינה מעידה בהכרח על זכאות להטבות מלאות לפי תקנה 15. גם טענת המערער כי היה על הוועדה לספק סיבה ספציפית לאי מילוי המלצת ועדת הרשות נדחתה, שכן ההמלצה לא הייתה מנומקת דיה. בית המשפט הדגיש כי החלטת הוועדה נתונה לשיקול דעתו הרפואי ודחה את הערר, ללא צו להוצאות.