עת"מ 33134-06-19

תקציר

העתירה קוראת תיגר על מדיניות המשיבים בכל הנוגע למעמדם של קטינים שנולדו בחו"ל ורישיון ישיבת הקבע של הוריהם פקע. המדיניות הנבחנת נוגעת ל"תקופת הביניים", שבמהלכה מטופלת בקשת ההורים להשבת מעמד הקבע. העותרים טוענים כי מדיניות המשיבים אינה סבירה משום שהיא מחייבת קטינים להיות בעלי מעמד זמני זהה לזה של הוריהם ואינה מתחשבת בטובת הילד. הם מבקשים לשנות את המדיניות כדי להבטיח שקטינים יקבלו רישיון לישיבת ארעי, שיאפשר להם לשהות בישראל באופן חוקי ולגשת לשירותי חינוך ובריאות. עם זאת, בית המשפט מוצא כי העתירה נעדרת מערכת נסיבות קונקרטית, המקשה על הכרעה אפקטיבית. עם זאת, הוא בוחן לגופה של העתירה. בית המשפט מקבל את טענת המשיבים כי המדיניות של מתן היתר זמני לקטינים מסוג ב/2 בתקופת הביניים היא סבירה. גישה זו מאפשרת בדרך כלל לילדים להישאר עם הוריהם ועולה בקנה אחד עם פסיקות קודמות של בתי המשפט. כמו כן, בית המשפט מכיר בהצדקה לבחון את מרכז חייהם של הקטינים טרם מתן מעמדם, במיוחד לאור העובדה שרישיון ישיבת הקבע של הוריהם פקע בשל השתקעות מחוץ לישראל. דרישת המשיבים לתקופת ביניים לבחינת הבקשה ולאישור מרכז חייהם של הקטינים מוכרת כלגיטימית. באשר לחשישתם של העותרים מהגיל הקובע לקטינים בתקופת הביניים, הביעו המשיבים נכונות לשקול שינוי מדיניות. לפיכך, בית המשפט דוחה את העתירה אך מורה למשיבים לתקן את נהליהם כך שיתייחס לסוגיה זו. ההחלטה מתקבלת ללא צו הוצאות, והעתירה נדחית למעט היבט קביעת הגיל, אותו יבחנו המשיבים.