ע"פ 152/51

תקציר

גזר הדין מתייחס לתיק פלילי נגד שני שוטרים, מפקח דוד טריפוס וסמל X, שהואשמו בשלוש עבירות: תקיפה הגורמת חבלה של ממש, שימוש לרעה בכוח העבודה וקשירת קשר לשיבוש הליכי משפט. הם נשפטו בבית המשפט המחוזי בירושלים, בראשות נשיא בית המשפט של מטא, שהרשיע אותם בסופו של דבר בכל שלושת האישומים וגזר עליהם עונש מאסר. עם זאת, על ההרשעה וגזר הדין הוגש ערעור לבית המשפט העליון בנימוק של הגינות פרוצדורלית. באופן ספציפי, נחשף כי השופט ניהל שיחה פרטית עם צד שלישי, אלפרד ישראל סימון, על פרטי המקרה שלא בנוכחות הנאשמים ועורכי דינם. בית המשפט העליון, בהרכב השופטים אולשן, חשין ואגרנט, קיבל את הערעור. למרות שהשופטים הכירו בכך שלנשיא בית המשפט של מטא לא נפלו פגמים מוסריים בהתנהלותו ופעל מתוך כוונות טהורות, הם הגיעו למסקנה שמעשיו מהווים סטייה חמורה מההליך המשפטי. כתוצאה מכך ביטל בית המשפט העליון את ההרשעה ואת גזר הדין, והורה על משפט חוזר בבית המשפט המחוזי בפני הרכב שופטים אחר. השופטים הדגישו את חשיבות השמירה על עקרונות הצדק הציבורי ואת זכותו של הנאשם להיות נוכח לאורך כל המשפט, אשר הופרו במקרה זה. יתר על כן, הם הבהירו את ההבחנה בין אי סדרים פרוצדורליים מינוריים, שניתן להתעלם מהם, לבין סטיות יסודיות הפוסלות את המשפט כולו. לבסוף, דחה בית המשפט את בקשתם החלופית של המערערים לקיים דיון בעניינם ולקבוע אשמה או חפות, בשל מכשולים פורמליים ומעשיים.