בש"א 3063/02

תקציר

התיק סובב סביב נושה המבקש תשלום מנאמן שמונה לחברה הנמצאת בהסדר נושים. על הנאמן, עו"ד מוסא נעים, הוטל לנהל את ענייני החברה בתקופת ההסדר. הנושה, ש.א.ה.פ. הנדסה (1979) בע"מ, מבקשת לקבל בחזרה כחצי מיליון ש"ח בגין סחורה שסופקה לחברה. הנאמן ביקש להמיר את הבקשה לתביעה רגילה, וזו נענתה. עם זאת, בהמשך הגיש הנאמן בקשה לדחיית התביעה, בטענה כי לבית המשפט המחוזי אין סמכות עניינית לדון בתיק, שכן הוא הועבר לתביעה רגילה והסכום המדובר חורג מסף התביעות הכספיות הרגיל של בית המשפט. בית המשפט המחוזי דחה את בקשת הדחייה. בית המשפט קבע כי בחירת הסעד של הנושה קובעת את סמכותו של בית המשפט. הואיל והנושה ביסס את תביעתו על הפרת חובתו הנטענת של הנאמן לפי חוק הנאמנות, ובהינתן שענייני הנאמנות מצויים בסמכותו של בית המשפט המחוזי, המסקנה היא כי לבית המשפט סמכות לדון במקרה זה. כמו כן, הדגיש בית המשפט כי סמכותו של הנאמן נובעת מבית המשפט הממנה וכי תפקידו היה כרוך בניהול החברה בתקופת ההסדר. לכן, כל תביעה אישית נגד הנאמן תהיה כרוכה בהכרח בדיון במינויו ובחסינותו. בית המשפט שמינה את הנאמן – במקרה זה, בית המשפט המחוזי – הוא המתאים ביותר להתמודד עם שאלות מסוג זה, כשהוא בעל הידע, המומחיות והניסיון הנדרשים. בית המשפט התייחס גם לפקודת החברות ולהגדרה המורחבת של "נושא משרה" בחוק החברות המתוקן, וציין כי בעוד נאמן בהסדר נושים אינו נכלל במפורש, הם דומים למעשה לכונסי נכסים או למפרקים זמניים, שאכן נחשבים נושאי משרה. מקור סמכותו של נאמן הוא בית המשפט, ומכאן שבית המשפט המחוזי הוא הפורום המתאים לתביעות נגדו. בצטטו פסיקה רלוונטית והדגישו את תפקידו של הנאמן כנושא משרה בבית המשפט, הגיע השופט למסקנה כי טענות הנובעות מתפקידיו הרשמיים של הנאמן צריכות להישמע בפני בית המשפט הממנה, מה גם שהן כרוכות בשאלות על היקף מינויו ואחריותו. בנוסף, הפנתה השופטת לתקנה 14 לתקנות החברות (בקשה לפשרה או לפשרה), הנוגעת למינוי נושאי משרה וקובעת שיפוי וביטוח לנאמנים. הפורום המתאים לתביעות מסוג זה, ללא קשר לסכום התביעה, הוא בית המשפט המחוזי שמינה את הנאמן. בסופו של דבר קבע בית המשפט כי יש לו סמכות עניינית לדון בתביעה והורה למשיב לשלם לנושה הוצאות בסך 2,000 ₪.