תמ"ש 5234-10-19

תקציר

בית המשפט החליט כי יש לראות בשתי דירות סמוכות הרשומות על שם שתי אחיות, התובעת והנתבעת, כיחידת מגורים משותפת אחת. הדירות היו במקור נפרדות אך אוחדו לדירה אחת כדי לאכלס את התובעת והוריה. נעשו שינויים מהותיים בדירות ליצירת יחידת דיור אחת והפריסה המקורית של שתי דירות נפרדות לא נשמרה. מכיוון שלא ניתן לחלק את הנכס פיזית, החליט בית המשפט כי עדיף למכור את הנכס לצד שלישי, אלא אם אחת האחיות תממש את זכותה לקנות את חלקה של השנייה בתוך פרק זמן מוגדר. לנתבעת זכות סירוב ראשונה זו ועליה להודיע על כוונתה תוך 60 יום מקבלת שומה מעודכנת. שמאות זו תקבע גם את דמי השימוש המתאימים לנכס, אותם על הנתבעת לשלם לתובעת בהתאם לחלקה בנכס (44%) מינואר 2020 ועד למכירת הנכס. דמי השימוש בנכס כולו נאמדים בכ-3,500 שקל לחודש אך יחושבו בהתאם להערכת השמאי. טענותיה הנגדיות של הנתבעת, לרבות בקשתה להשבת תשלומי משכנתא וניכוי דמי טיפול, לא אושרו מאחר שלא הביאה ראיות מספיקות. גם בקשתן של שתי האחיות להוצאות נדחתה, שכן בית המשפט קיבל חלקית את טענות הצדדים, וכדי להימנע מהסלמת הסכסוך ביניהן. פסק דין זה ניתן לפרסום ללא פרטים מזהים.