ב"ל 19306-08-22

תקציר

ב"ל 19306-08-22 בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, פסק דין מיום 26.10.2025 (כב' השופטת יעל אנגלברג שהם) **רקע עובדתי:** התובע, יליד 1969, עובד עצמאי בייצור והרכבת חלונות אלומיניום. הוא תבע מן המוסד לביטוח לאומי (להלן: "הנתבע") להכיר בפגיעות בכפות ידיו ובמרפקיו כ"פגיעת עבודה" על דרך של מחלת מקצוע או מכוח הלכת המיקרוטראומה. הנתבע דחה את תביעתו, בקובעו כי לא הוכח קשר סיבתי בין המחלה לתנאי העבודה, וכי אין לראות במחלה תאונת עבודה, שכן היא התפתחה על רקע מצב תחלואתי טבעי. **טענות הצדדים:** * **התובע:** טען כי עבודתו כעצמאי בייצור והרכבת חלונות אלומיניום כרוכה בשימוש ממושך בכלים רוטטים (כ-4-5 שעות ביום בממוצע), תוך כיפוף מרפקים ולחץ ישיר על כפות ידיו ומרפקיו. הוא ביצע מגוון פעולות ייצור והרכבה, הכוללות חיתוך, ניקוב, חיבור, זיגוג והתקנה, תוך שימוש בכלים חשמליים כגון מסור אלומיניום, מברגה/מקדחה, מכבש פנאומטי, פטישון, פטיש קונגו ואקדח מסמרים. לטענתו, יש להכיר בפגיעתו כמחלת מקצוע (בהתאם לפריט 14 לחלק ב' לתוספת השנייה לחוק הביטוח הלאומי) או מכוח הלכת המיקרוטראומה. * **הנתבע:** טען כי עבודת התובע אינה מקימה תשתית עובדתית מספקת למחלת מקצוע או למיקרוטראומה. לטענתו, עבודת התובע מגוונת, אינה כרוכה בתנועות חוזרות ונשנות באופן המצדיק הכרה, וכי לא הוכחו אירועים תאונתיים זעירים חוזרים. הנתבע הדגיש את היותו של התובע עובד עצמאי, דבר המטיל עליו נטל הוכחה מוגבר. כמו כן, נטען כי התובע מבצע עבודות מנהליות, מעסיק עובדים שייתכן ומבצעים את עיקר העבודה הפיזית, וכי התובע לא הוכיח את היקף השימוש בכלים הרוטטים ואת אופי הפעולות. נטען כי תנוחת כיפוף אינה מהווה תשתית למיקרוטראומה. **המסגרת המשפטית:** * **תאונת עבודה:** סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי מגדיר תאונת עבודה כתאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו. נדרשים שני יסודות: גורם (מכלול נסיבות העבודה) ונזק. * **מחלת מקצוע:** סעיף 79 לחוק מגדיר מחלת מקצוע כמחלה שנקבעה כתקנה לפי סעיף 85, אשר חלה בה עקב עבודתו. סעיף 85 מאפשר לשר לקבוע שמחלה מסוימת היא מחלת מקצוע. התוספת השנייה לחוק מפרטת רשימה סגורה של מחלות מקצוע, כאשר הוכחת עבודה בתנאים המפורטים בטור 2 לתוספת מקנה חזקה של מחלת מקצוע, שעל הנתבע לסתור. * **הלכת המיקרוטראומה:** הלכה זו, שפותחה בפסיקה, מרחיבה את ההכרה בתאונת עבודה למצבים בהם נגרמים נזקים הדרגתיים עקב הצטברות של אירועים זעירים, "תאונתיים" לכאורה, שלא ניתן לאתרם בנפרד, אך הצטברותם מביאה לנזק ממשי. יסודות הלכה זו כוללים: (1) קיומן של תנועות זעירות, חוזרות ומצטברות בעבודה; (2) קשר סיבתי רפואי בין תנועות אלו למחלה. שלב ההוכחה הטרום-רפואי דורש הוכחה כי הייתה סדרה של אירועים קטנים, בני הפרדה, אשר כל אחד מהם היה יכול, לכאורה, לגרום לנזק זעיר. תנועות חוזרות אינן חייבות להיות זהות, אך "זהות במהותן" ובלבד שיפעלו על מקום מוגדר. **הכרעה:** בית הדין קבע כי התובע לא הרים את הנטל להוכחת תביעתו, הן ביחס להכרה כמחלת מקצוע והן ביחס להכרה מכוח הלכת המיקרוטראומה. * **לגבי מחלת מקצוע:** בית הדין בחן את פריט 14 לתוספת השנייה, המתייחס למחלות עצמות, מפרקים, שרירים, כלי דם או עצבים בגפיים הנגרמות מעבודה במכשירים רוטטים. נקבע כי על מנת להיכנס בגדר סעיף זה, נדרש התובע להוכיח "עבודה ממושכת עם מכשירים רוטטים". בית הדין מצא כי התובע אכן השתמש בכלים רוטטים, אך לא הוכח היקף השימוש הממושך והרציף לאורך שנים, וכן לא הוכח כי התובע עצמו, ולא עובדיו, ביצע את עיקר העבודות הללו. * **לגבי הלכת המיקרוטראומה:** בית הדין קבע כי לא הוכח כי התובע ביצע בעבודתו פעולות חוזרות ונשנות בתדירות גבוהה או ברצף, באופן שיקים תשתית להלכת המיקרוטראומה. עבודתו תוארה כמגוונת, המשתנה בהתאם לצורכי העבודה, ואינה כוללת רצף של פעולות זהות. * **נטל הוכחה מוגבר:** בית הדין הדגיש כי בהיות התובע עובד עצמאי, מוטל עליו נטל הוכחה מוגבר. נטל זה לא הורם, בין היתר, בשל היעדר עדים מטעמו, למרות שהוא מעסיק עובדים. הימנעותו מזימון עובדים לתמיכה בגרסתו פועלת לחובתו. * **קשר סיבתי רפואי:** למרות שלא נדרש למנות מומחה רפואי, בית הדין עמד על כך שלא הוכח במידה הנדרשת הקשר הסיבתי בין תנאי עבודתו לכאורה לבין מצבו הרפואי. **מסקנה:** לאור כל האמור, בית הדין דחה את התביעה, בקובעו כי התובע לא הוכיח את התשתית העובדתית הנדרשת להכרה בפגיעתו כמחלת מקצוע או מכוח הלכת המיקרוטראומה. לאור אופי התביעה, לא נפסק צו להוצאות. **חידושים והערות:** * **הבחנה בין מחלת מקצוע למיקרוטראומה:** פסק הדין מדגיש את ההבחנה בין שתי דוקטרינות אלו. בעוד שמחלת מקצוע מבוססת על חקיקה ספציפית (רשימת מחלות המקצוע), הלכת המיקרוטראומה היא פיתוח פסיקתי שבא להרחיב את הזכאות במקרים שאינם נופלים תחת הגדרת החוק. * **תפקיד הפסיקה בהרחבת זכויות:** פסק הדין מציין כי הלכת המיקרוטראומה היא "יצירת הפסיקה" ובאה לאפשר הכרה במחלה גם כאשר אין מקום לכך לפי החוק. * **תנאים קשיחים למיקרוטראומה:** מצוין כי לרוצים לבוא בשערי תורת המיקרוטראומה נקבעו תנאים קשיחים, בניגוד למחלת מקצוע. * **נטל ההוכחה על התובע:** פסק הדין מחזק את הדרישה מהתובע להוכיח את התשתית העובדתית הדרושה, ובפרט כאשר מדובר בעובד עצמאי, החב בנטל הוכחה מוגבר. * **משמעות היעדר עדים:** פסק הדין מבהיר כי היעדר עדים מטעם התובע, במיוחד כאשר מדובר בעסק עם עובדים, פועל לחובתו. * **הבחנה בין תנוחה לתנועה:** התייחסות טענת הנתבע כי תנוחת כיפוף אינה מהווה בסיס למיקרוטראומה, בעוד שתנועה היא זו הרלוונטית.