עת"מ 41018-07-15

תקציר

המקרה הנדון נסוב סביב היטל סלילת כביש שהוטל על העותרת משנת 1992. העותרים טוענים כי העירייה מעכבת מנהלית את גביית ההיטל האמור כבר למעלה משני עשורים, ולכן אין לאפשר לה לגבות אותו כעת. בתוך כך, העירייה מצדיקה את פעולות הגבייה הפסיביות שלה וטוענת כי לא הייתה לה ברירה אחרת בשל הנסיבות החריגות. עם זאת, השופט פוסק לטובת העותרים, ומקבל את טענתם בדבר שיהוי מינהלי. השופטת מדגישה כי פעולות הגבייה הפסיביות של העירייה לא היו מספקות ולא מוצדקות, במיוחד בהתחשב בחלוף הזמן המשמעותי ובהיעדר מאמצי גבייה אקטיביים. יתר על כן, השופטת מדגישה כי האינטרס הציבורי בגביית ההיטל גובר על האינטרסים האישיים של העותרים ורוכש החנות, שהסתמכו על היעדר נושים נוספים. בנוסף, מציינת השופטת כי הליך הגבייה הפסיבי של העירייה אינו גובר על זכותם של העותרים לתעודת היעדר חוב. משכך, העתירה מתקבלת, והעירייה נדרשת להמציא לעותרים אישור המאשר כי אין חובות בחנות, ובכך לאפשר העברת זכויות לרוכש.