בד"מ 17/21

תקציר

פסק הדין עוסק בתלונה שהוגשה נגד עו"ד יעל רייס, בטענה כי חשפה התכתבויות וטיוטת הסכם שהוחלפו במהלך משא ומתן לפשרה, תוך הפרת חובות אתיות של סודיות, יחסי חברים, יחס הוגן לצד השני וכבוד מקצוע עריכת הדין. התלונה הוגשה על ידי ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין בירושלים. בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת השופטים בירושלים דן בתיק ומצא את עו"ד רייס אשם בכל האישומים מעבר לספק סביר. היא הורשעה בפגיעה ביחסי חברים, פגיעה ביחס לצד השני, התנהגות בלתי הולמת למקצוע עריכת הדין ופגיעה בכבוד מקצוע עריכת הדין. בית המשפט קבע כי עו"ד רייס אכן חשף מסמכים ופרטים שהוחלפו במהלך המשא ומתן לפשרה, תוך פגיעה ביחס לעורך הדין השני והצד השני המעורב, ופגיעה בכבוד המקצוע. התנהלות זו הפרה את הסודיות החלה על משא ומתן לפשרה, שנועדה לעודד פשרות ולמנוע התדיינות משפטית ממושכת. בית המשפט שמע טיעונים לעונש ב-1 במאי 2024, כאשר המתלונן ביקש מאסר על תנאי, קנס והוצאות. בינתיים, בא כוחה של עו"ד רייס טען לעונש מופחת, תוך הדגשת 15 שנות עיסוקה המשפטי ועברה המשמעתי הנקי. לאחר ששקל בכובד ראש את הטענות ואת האינטרס הציבורי המוגן בשמירה על החיסיון, החליט בית המשפט שלא להטיל מאסר על תנאי אלא בחר בנזיפה, קנס של 1,500 שקל והוצאות בסך 3,000 שקל, שישולמו בשלושה תשלומים. החלטה זו התקבלה בהתחשב בוותק ובעברה הנקי של עו"ד רייס, אם כי בית המשפט שקל בכובד ראש את ההליך המסורבל שלה ואת חוסר האחריות שהוכר לאורך כל ההליך. פסק הדין נועד לעודד פשרות ולהגן על כבוד מקצוע עריכת הדין. הוא משמש תזכורת לחובות האתיות של עורכי דין, כאשר בית המשפט דוחק בהם לנהל משא ומתן על הסדרים מבלי לחשוש מחשיפת מידע סודי.