עת"מ 46602-07-12

תקציר

העותרים ביקשו לבטל את החלטת המשיב השוללת מהעותרת, קטינה, תושבות קבע בישראל ואזרחות באמצעות אמה, שנישאה לאזרח ישראלי. הם טענו כי ההחלטה פוגעת בזכותם לחיי משפחה, וכי ההליך המחייב את הסכמת שני ההורים למגורי קבע והתאזרחות של הקטין הוא בלתי סביר ומפלה. עם זאת, בית המשפט מצא כי מדובר בהליך סביר, שמטרתו לשמר את התא המשפחתי ואת הקשר בין שני ההורים לקטינה. עוד נמצא כי הסכמת האב, שניתנה לשהייה זמנית של העותרת בישראל לצורך לימודים, אינה מהווה הסכמה לישיבת קבע ולהתאזרחות. זאת ועוד, נדרשה הסכמת האב לכניסתו של העותר להליך המדורג המוביל לאזרחות, כאמור בחוק הכניסה לישראל, וחוק האזרחות לא חל במקרה זה. המשיב גם לא אשם בכך שלא שקל טעמים הומניטריים מאחורי הבקשה, שכן העותרים לא הגישו בקשה פורמלית לכך, ונסיבות המקרה לא נחשבו קיצוניות דיין כדי להצדיק חריגה מהנוהל הרגיל. בסופו של דבר, העתירה נדחתה, והעותרים חויבו לשאת בהוצאות המשפט של המשיב.