מ"ת 44085-11-15

תקציר

השופט, ארנון דראל, בחן בקפידה את הראיות שהוצגו בתיק והגיע למסקנה בדבר מעורבותו של הנאשם, צביקה, באישומים נגדו. באישום הראשון, שעניינו הונאה נגד חקלאים, מצויות ראיות לכאורה למעורבותו של צביקה במצג שווא של מערכת היחסים בין שתי החברות ואיתנותה הפיננסית של אחת מהן. עם זאת, עוצמת הראיות לגבי תפקידו מוגבלת בהשוואה לזו של נאשמים אחרים. באישום השני, המתייחס להפרטת שיקים, קיימות ראיות לכאורה לסיוע וסיוע לעבירה של קבלת מרמה, אך לא לעבירה עצמה. מהראיות עולה כי צביקה היה מודע להונאה אך לא קיבל כסף מהצ'קים באופן אישי. באישום השלישי, הנוגע לזיוף ושימוש במסמכים מזויפים, מקבל השופט את עמדת ההגנה לפיה אין ראיות למעורבותו של צביקה בזיוף צ'קים. עם זאת, ישנן ראיות לכאורה לכך שצביקה השתמש במסמכים מזויפים וידע שהם מזויפים. באשר לאישום הרביעי, המתמקד בהלבנת הון, יש די ראיות לכך שחובותיו של צביקה נפרעו באמצעות כספים שהושגו במרמה. ככלל, השופט מוצא עילה מספקת לקביעת מצב של סכנה, אם כי עוצמתה של סכנה זו מוגבלת. הפרתו האחרונה של צביקה את תנאי מעצר הבית מעלה גם חששות לגבי אמינותו. עם זאת, השופט מציין כי חלקו של צביקה בהונאה הוא מינורי יחסית לנאשמים אחרים ועברו הפלילי אינו עדכני או רלוונטי לעבירות הנוכחיות. השופט מדגיש כי תמונת הראיות לכאורה מורכבת, עם עוצמות שונות של ראיות לאורך סעיפי האישום. אמנם קיימת סכנה, אך ניתן למתן אותה באמצעים שאינם מעצר בפועל. השופט ישקול חלופות, כגון פיקוח אלקטרוני, בהתחשב בהפרת תנאי השחרור הקודמים על ידי צביקה. ההחלטה מתקבלת בנוכחות שני הצדדים, והסיכום מיום 13.12.15.