בג"צ 429/20

תקציר

פסק הדין דוחה את העתירה כנגד סעיפים 14(א)(1)-(3) להוראת שעה המגדילה את שיעור מימון הוצאות הבחירות, בנימוק של שיהוי בלתי סביר מצד העותרים בהגשתה. הצו התקבל בדצמבר 2019, והעתירה - שבית המשפט מצא כי אין לה בסיס משפטי ראוי - הוגשה חמישה שבועות לאחר מכן, ובית המשפט קבע כי היא ארוכה מדי בהתחשב בלוח הזמנים הצפוף סביב מערכות הבחירות. יתר על כן, בית המשפט קבע כי העתירה מבקשת לבטל מעשה גמור, שכן המקדמות כבר חולקו למפלגות רבות, שהשתמשו בכספים כדי להיערך לבחירות. העותרים טענו כי סיעות הכנסת נטלו סיכון בחלוקת הכספים, אך בית המשפט קבע כי הסיעות פעלו בסבירות, במיוחד בהתחשב בכך שבית המשפט דחה בעבר את בקשת העותרים לצו מניעה זמני. עוד נקבע בפסק הדין כי לא ניתן לראות בהוראת השעה, שהתקבלה ברוב מיוחס של למעלה מ-90 חברי כנסת, פגיעה מהותית בעקרונות השוויון, במיוחד נוכח הנסיבות החריגות שאפיין את קבלתה, וכי פגמים כלשהם בהליך החקיקה אינם מצדיקים את ביטולה. לבסוף, בית המשפט מציין כי הוראת השעה אמנם לא עברה בוועדה הציבורית, כפי שקורה בדרך כלל, אך יו"ר הכנסת הודיע כי יורה לוועדות הכנסת להזמין את הוועדה הציבורית להשתתף בדיוני חקיקה רלוונטיים בעתיד.