רע"פ 2020/23

תקציר

בקשת רשות הערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה נדחתה. התיק עסק בשני כתבי אישום נגד המבקש בגין סיוע בפריצה לכלי רכב וריבוי סעיפים של הונאה בכרטיסי חיוב. בית משפט השלום הרשיע את המבקש על סמך הסדר הטיעון שלו, לאחר שעיין בתסקיר שירות המבחן שהמליץ על אי הרשעה ומאסר על תנאי בשל היעדר פגיעה קונקרטית בהרשעה. עם זאת, בית משפט השלום החליט כי המבקש אינו עומד בקריטריונים להימנעות מהרשעה, שכן לא הוכח נזק ממשי, ואופי העבירות משמעותי. על המבקש נגזרו שישה חודשי עבודות שירות, מאסר על תנאי, מאסר על תנאי ותשלום פיצויים, כאשר בית המשפט ציין את הצורך בענישה עקבית בקרב העבריינים. ערעורו של המבקש נדחה על ידי בית המשפט המחוזי, אשר קבע כי אין עילה להימנע מהרשעה, תוך שימת דגש על ריבוי העבירות של המבקש ועל ההבחנה בשיקולים המשפטיים של בגירים לעומת קטינים. בערעור נוסף חזר בית המשפט והדגיש כי לא נפל עוול מהותי או חריגה מאמות מידה משפטיות המצדיקות התערבות. היא שבה ואישרה כי אי הרשעה לבגירים שמורה למקרים חריגים, להבדיל מקטינים, ובכך אישרה את עונשו של המבקש. בית המשפט לא מצא כל הפרה של אחידות בענישה שתצדיק החלטה שונה, שכן מצבו של המבקש לא היה דומה לזה של שותפו הקטין. כתוצאה מכך, הבקשה נדחתה, וההוצאה לפועל נשארה.