הע"ז 27933-02-15

תקציר

הכרעת הדין דנה באחריותם של שני נאשמים שהואשמו בהפרת חוק עובדים זרים בישראל. הנאשם הראשון הורשע בהעסקת שמונה עובדים זרים ללא האישורים הנדרשים. כתב האישום נגדה כלל שבעה עובדים שהיו להם אשרות שתוקפן פג עד מועד הבדיקה, ועובד אחד שהיה בעל אשרת פליט. בית הדין דחה את טענות הנתבעת וראה בה אחראית לאי בדיקת חוקיות העסקתם של העובדים, מה גם שחלקם הועסקו במרכז הסיעודי שלה במשך מספר חודשים ואף שנים. הנאשם השני, שטען כי לא היה מעורב בניהול בית האבות, הורשע אף הוא. הוא השיב לפניות הרשויות והציג את עצמו כרשות המנהלית האחראית על החקירה. מעשיו, יחד עם הודאתו בהעסקת העובדים, הוכיחו כי הוא אכן היה מנכ"ל שלא פיקח ונמנע את ההעסקה הבלתי חוקית. כמו כן, שני הנאשמים הורשעו בכך שלא סיפקו לעובדים הזרים ביטוח רפואי חובה, למרות ששילמו דמי ביטוח לאומי ומס בריאות עבור העובדים. בית המשפט קבע כי אי ידיעת החוק אינה פוטרת את הנאשמים מעונש, ותשלום מיסים אחרים אינו שולל את אחריותם לקבלת ביטוח רפואי. הנאשמים הורשעו באישומים שיוחסו להם בכתב האישום המיוחס למרבית העובדים, אך זוכו מהאישומים הנוגעים לעובד אחד. גזר הדין נקבע למועד מאוחר יותר.