ע"א 809/76

תקציר

בפסק דין זה דן בית המשפט בערעור ובערעור שכנגד בעקבות תאונת דרכים בה היו מעורבים משאית צבאית ורכב מסחרי. שלושת נוסעי הטנדר - בעל הטנדר, אשתו וגיסתו - תבעו את הנהג הצבאי ואת המדינה על פיצויים. בתחילה הסכימו הצדדים כי הנתבעים נושאים ב-90% מהאחריות, ואילו בעל הטנדר נושא ב-10% הנותרים. שופט בית המשפט המחוזי פסק פיצויים לתובעים, ושני הצדדים ערערו על כך. נקודות המחלוקת העיקריות היו חישוב הפיצויים בגין הטנדר שנהרס, הפסדי השתכרות עתידיים ואי תשלום פיצויים שנפסקו על ידי המדינה עד להגשת הערעור. השופטים הסכימו כי בעלי הטנדר אינם מחויבים להפחית את הפסדי הנתבעים על ידי רכישה מיידית של רכב חדש, ויש להעריך את הנזק על פי שווי הטנדר בעת מתן פסק הדין. בית המשפט גם מצא את הערכתו של השופט לאובדן השתכרות עתידי כסבירה. בנוגע לאי תשלום פיצויים על ידי המדינה, מתחו השופטים ביקורת על העיכוב שביצעה המדינה בביצוע התשלום, אם כי הכירו בכך שהחוק הקיים מאפשר זאת. עם זאת, הם קבעו כי התובעים זכאים להפרשי הצמדה על הסכומים שנפסקו להם, החל ממועד פסק דינו של בית המשפט המחוזי. בסופו של דבר, ערעורו של בעל הטנדר (המערער מס' 1) התקבל בחלקו, והגדיל את הסכום שנפסק לו. יתר הערעורים והערעור שכנגד נדחו. המדינה חויבה לשלם לתובעים את סכומי הפיצויים הצמודים, בצירוף ריבית לא צמודה של 3% לשנה. בנוסף, חויבה המדינה בכיסוי הוצאות המשפט של המערערים, בסך 10,000 ליי.