תא"מ 27352-02-18

תקציר

המחלוקת סובבת סביב תאונת דרכים ותביעות נזיקין בעקבותיה. התובעים, נהג מבוטח וחברת הביטוח שלה, טוענים כי התאונה נגרמה על ידי רכבם של הנתבעים ומבקשים פיצוי בגין הנזקים שנגרמו להם. בינתיים, הנתבעים, הנהג וחברת הביטוח שלו, מכחישים כל אחריות לתאונה ומסרבים להפעיל את פוליסת הביטוח, בטענה שאינם מעוניינים להפעיל אותה. בית המשפט בוחן את חומר הראיות ומוצא כי גרסת התובעים לאירועים אמינה יותר, ובכך מבססת את אחריות הנתבעים לתאונה. כמו כן, נקבע כי לתובעים יריבות משפטית ישירה עם חברת הביטוח של הנתבעים, למרות סירובה של האחרונה להפעיל את הפוליסה. מסקנה זו מתקבלת לאחר בחינת הוראות הדין השונות, פסקי דין קודמים של בתי המשפט והנסיבות הספציפיות של המקרה. טענת חברת הביטוח כי יש לפטור אותה מתשלום בשל אי בירור החבות, לפי סעיף 24 לחוק חוזה הביטוח, נדחית. בית המשפט מוצא כי המבטחת לא עמדה די הצורך בנטל ההוכחה המוטל עליה לעניין פטור זה. בנוסף, נדחית גם טענת החברה כי סירובו של המבוטח להפעיל את פוליסת הביטוח פוטר אותה מתשלום. בסופו של דבר, בית המשפט פוסק לטובת התובעים, ומורה לנתבעים לשלם את הפיצויים המפורטים ביחד ולחוד. עם זאת, לחברת הביטוח ניתנת תקופת חסד של 30 יום על מנת לאפשר לנהג הנתבע הזדמנות לשלם את הסכום בעצמו ולהימנע מהפעלת הביטוח. אם הנהג לא יעשה כן, חברת הביטוח תהיה אחראית לשלם לתובעים תוך 30 יום מסיום תקופת החסד. עוד צוין בפסק הדין כי אם חברת הביטוח תשלם בסופו של דבר את הסכום שנפסק, חוסר שיתוף הפעולה של הנתבע וההודעה המאוחרת על אי הפעלת הביטוח ישקפו עליו לרעה, וכתוצאה מכך יוטל עליו לשלם הוצאות לחברת הביטוח.