עש"א 48996-10-18

תקציר

פסק הדין מקבל את הערעור בדבר סמכותו של המפקח על רישום המקרקעין לפי חוק המקרקעין לדון בתביעה הקשורה לחוק השבחה. בהחלטתה הראשונית של המפקחת נקבע כי אין לה סמכות לדון בתביעה, שעניינה הריסת יחידה בבית משותף ובנייתה מחדש, שכן היא נוגעת רק ליחידה אחת ולא לבית המשותף כולו. עם זאת, בית המשפט מצא כי לממונה יש סמכות לדון בטענות מסוג זה, ולפרש את הדינים הרלוונטיים באופן רחב. זאת ועוד, בית המשפט קבע כי המערערים זכאים לפסק דין נגד המשיבה בהעדרה, שכן היא לא הגישה כתב הגנה ולא התייצבה בבית המשפט. לגופו של עניין, קבע בית המשפט כי הממונה לא היה צריך לקיים דיון בטענות הנוספות שהוצגו, שכן המשיב נעדר. תחת זאת, היו המערערים זכאים לפסק דין המבוסס על טענתם בלבד. עם זאת, בית המשפט הסכים גם עם טענת המערערים כי התכנית הנוכחית פוגעת בעקרון השוויון, שכן מדובר בהריסת יחידת הדיור של המשיב מבלי להוסיף לה תוספות שוות-ערך, בשונה מהדירות האחרות בבית המשותף. בית המשפט הדגיש כי יש לשמור על שוויון, במיוחד נוכח הכשלים ההנדסיים שלא אפשרו לאשר את קיומה של היחידה במצבה הנוכחי. לפיכך, פסק בית המשפט לטובת המערערים, והעניק את הסעד שביקשו. פסק דינו של הממונה נקבע בטל, והמערערים הונחו להגיש פסק דין חדש לחתימת בית המשפט בתוך שבעה ימים. בנוסף, הורה בית המשפט על החזרת הפיקדון למערערים ולא הוציא צו להוצאות.