ע"א 8468/99

תקציר

פסק הדין מתייחס למחלוקת בין משה לייזר לבין עיריית הרצליה בנוגע לשימוש הבלתי חוקי בקרקע של לייזר כאתר השלכה לאשפה ובוצה. הסוגיה שעמדה על הפרק הייתה חישוב דמי השימוש הראויים שהעירייה חייבת ללייזר. בית המשפט קבע בעבר כי החישוב צריך להתבסס על שווי השוק של השכרת הקרקע לסילוק פסולת, המייצג את החיסכון שהשיגה העירייה מהשימוש בקרקע של לייזר. העניין שעמד על הפרק היה קביעת שווי שוק זה. לייזר טען כי מאחר שלא היו לעירייה חלופות בנות השגה לסילוק פסולת, הוא יכול היה לדרוש מחיר גבוה עבור השימוש באדמתו, ושווי השוק צריך לשקף זאת. עם זאת, השופטים אנגלרד, א' וריבלין דחו טענה זו פה אחד, בקובעם כי שווי השוק צריך להיקבע בעסקה וולונטרית בין שני צדדים, ולא בניצול מצוקתה של העירייה או בהפעלת כוח מונופוליסטי. הם אישרו את הערכת השווי של בית המשפט המחוזי, שהתבססה על הערכת שמאי של דמי שימוש ראויים לאחסנה באזור תעשייה, בתוספת 15% לחישוב השימוש בקרקע להשלכת אשפה. השופטים גם הורו למערער, ככל הנראה לייזר, לשלם למשיב, ככל הנראה לעירייה, הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 30,000 ₪.