ע"פ 1504/07

תקציר

בערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים שלא לפסול את השופט ח' בן-עמי מתיק שבו היו מעורבים תשעה מערערים שהואשמו בקשירת קשר ובסחר בנשק, נמצאו טענות הפסילה חסרות בסיס. המערערים טענו לפסילתה של השופטת על סמך היכרותה המוקדמת עם אחד המערערים, החלטות שהתקבלו במהלך המשפט ואמירות מסוימות שאמרה לכאורה. בית המשפט ציין כי בקשת הפסילה לא הוגשה במועד וכי פסקי דין קודמים, המדגישים את הצורך בהעלאת טענות כאלה בהזדמנות הראשונה, לא קוימו. המערערים טענו למשוא פנים רק התברר להם עם הזמן; עם זאת, בית המשפט דחה טענה זו, בקובעו כי יש להעלות טענות להטיה ברגע שיש חשד להטיות. הטיעון על כך שהשופטת הכירה את אחד המערערים מתיק קודם לא החזיק מעמד, שכן השופטת טענה כי אינה זוכרת את המערערת, והתיק הקודם הסתיים מבלי שהיא נתנה פסק דין במסגרת פאנל. גם טענות בדבר החלטותיו הפרוצדורליות של השופט – כגון הקצאת זמן ותשאול במהלך המשפט – אינן ראויות לפסילה, שכן החלטות פרוצדורליות, אף שהן עשויות להוות עילה לערעור, אינן מצביעות בהכרח על משוא פנים. באשר להתבטאויות השופט, בית המשפט לא מצא ראיות חזקות המצביעות על כך שהשופט לא ינהל את המשפט באופן אובייקטיבי. נראה כי המערערים בחנו כל הערה יתר על המידה, בניסיון להסיק משמעויות שאינן מוצדקות. בסופו של דבר, בית המשפט ראה בבקשת הפסילה ניסיון לייצר עילה למשוא פנים, ללא בסיס ממשי, ובכך דחה את הערעור והדגיש את הצורך באווירה קונסטרוקטיבית באולם בית המשפט בהמשך. ההחלטה התקבלה סופית ב-10 באפריל 2007.