עת"מ 18235-12-10

תקציר

העותרים, שנכשלו בבחינת ההסמכה בכתב של לשכת עורכי הדין שהתקיימה ביום 1.11.2010, ביקשו לפסול מספר שאלות בחינה באמצעות צו בית משפט, בטענה כי נוסחו באופן לקוי או חרגו מתחום הנושאים שהלשכה רשאית לבחון. העותרים לא הצליחו בניסיונם. בית המשפט הכיר בהיקפה הצר של ההתערבות השיפוטית במקרים כאלה, והגביל את תפקידו לאיתור פגמים קיצוניים בהליך הבדיקה למניעת עיוותי דין. השאלה הראשונה שבמחלוקת בעניין דיני הירושה נמצאה בגדר הנושאים המותרים, ובית המשפט סירב להתערב באופן שבו הפעילה ועדת הבחינות את שיקול דעתה בניסוחה. באשר ליתר השאלות, מצא בית המשפט כי הן מנוסחות באופן סביר ובסמכותה של הוועדה. היא ציינה במיוחד כי שיקול דעתה של הוועדה אינו צריך להיות נתון לשיקול דעתו של בית המשפט, וכי אפשרויות התשובה הנכונות ברורות ברוב המקרים. בנוסף, בקשות הפסילה של העותרים הונעו פעמים רבות מרצון לשפר את ציוניהם ולא מהתנגדויות תקפות. בית המשפט הדגיש כי סטנדרט הביקורת הראוי מונע ממנו להתעמק לגופה של כל שאלה. לפיכך נדחתה העתירה, והעותרים חויבו לשלם למשיבים הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 25,000 ₪.