ת"א 23398-06-17

תקציר

פסק דין זה עוסק בהודעה על אחריות צד ג' בתביעה בגין תאונת דרכים קטלנית שאירעה בשנת 2015. התובעים תבעו את הנהג שפגע בנפגע המנוח עם רכבו, ואת עמותת קרנית, האחראית לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, בגין הנזק שנגרם עקב מותו של המנוח. לאחר מכן שלחה קרנית הודעת צד ג' לבעל הרכב, ולדודו, שלא היה הבעלים הרשום אך לכאורה החזיק ו/או החזיק ברכב בעת התאונה. בהודעה נטען כי אם יימצא כי הנהג נוהג ללא ביטוח תקף, אזי על הצדדים השלישיים לפצות את קרנית בהתאם לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. הדוד הכחיש את הטענות וביקש לבטל את ההודעה נגדו. קרנית התנגדה לבקשה ונערכו חקירות לקראת המשפט. החקירות כללו שיחות מוקלטות עם גורמים רלוונטיים, שחלקן הוצגו כראיות. הצד השלישי ביקש גישה לכל השיחות המוקלטות, אך קרנית סירבה בטענה שחלק מההקלטות חסויות. בית המשפט הורה לקרנית לספק כמה הבהרות, והיא הסבירה שיש עוד 15 הקלטות שאינן קשורות לתיק הנוכחי, וכי יש לה הקלטה של שיחה עם בעל הרכב שאין בכוונתה להשתמש בה. בית המשפט החליט שלא לחייב את קרנית לחשוף הקלטות נוספות. במהלך המשפט נמנעה קרנית מלהציג שני עדי מפתח, הנהג ובעל הרכב, מה שהעלה שאלות לגבי ראיותיה. בית המשפט קבע כי הקלטות שיחותיו של הנהג אינן קבילות כראיה מאחר ולנהג היה ניגוד עניינים וההקלטות לא היו לרעתו. יתר על כן, הימנעותה של קרנית מלהציג את בעל הרכב, שהיה עד רלוונטי, הותירה פער משמעותי במארג הראייתי. קרנית טענה כי הדוד הוא הבעלים או המחזיק בפועל של הרכב, אך בית המשפט מצא כי ראיותיה אינן מספיקות כדי לתמוך בטענה זו. העד היחיד שהציג קרנית, הבעלים הקודם של הרכב, לא היה משכנע, ועדותו לא עלתה על מסמכי העברת הבעלות בכתב. קרנית לא הביאה כל ראיה קבילה לכך שהדוד היה הבעלים או המחזיק של הרכב, או שהוא התיר לנהג להשתמש בו. לפיכך, נדחתה ההודעה נגד הצד השלישי. קרנית חויבה לשלם לצד השלישי הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 23,000 ₪. פסק הדין השלים פסקי דין קודמים בתיק וסגר את כל המחלוקות שנותרו.