ע"א 15160-03-11

תקציר

הערעור הוא על פסק דין שהורה למערערים לפצות את המשיב בגין פגיעה בעבודה. המשיב, מחסנאי, נפצע בפרק ידו הימנית בעת שעבד אצל המערער. בית משפט קמא מצא כי הפגיעה אירעה בשל שיטת העבודה הרשלנית בה נקטה המערערת אשר כללה הרמה ידנית של משאות ללא סיוע או אמצעי בטיחות, ופסק למשיבה פיצויים בסך 190,000 ש"ח הכוללים הפסד השתכרות עתידי. המערערים טענו כי שגה בית משפט קמא בייחוס אחריות וסיבתיות וכי פסיקת הנזק הייתה מופרזת. ערכאת הערעור הסכימה חלקית. נמצא כי קביעתו של בית משפט קמא בדבר אחריותו וסיבתיותו של המערער התבססה בצדק על הראיות שהוצגו. עם זאת, היא הפחיתה את הפיצויים בגין אובדן השתכרות עתידית לסך של 110,000 ש"ח, בהתחשב בשיעור הנכות הנמוך ובעובדה שהמשיב המשיך לעבוד אצל המערערת במשך שש שנים לאחר התאונה. סך הפיצויים שנפסקו למשיב היה אפוא 140,000 ש"ח, מהם ינוכה הסכום שהתקבל מהמוסד לביטוח לאומי. פסק הדין התווה גם את הליך הפירעון בגין הסכום העודף שכבר שולם על ידי המערערים למשיב.