ת"א 25258-06-18

תקציר

השופט פסק לטובת התובע והורה לחברת הביטוח הנתבעת לשלם סך של 250,000 ש"ח, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה, וכן הוצאות משפט ושכ"ט עורך דין, בסך כולל של 143,000 ₪. נמצא כי הנתבע לא הצליח להוכיח כי המנוח נתן תשובות חלקיות או לא כנות לשאלות על ההיסטוריה הרפואית שלו במהלך הליך הגשת הבקשה, ולכן הם אינם פטורים מתשלום תגמולי הביטוח כאמור בסעיפים 6 ו-7 לחוק חוזה הביטוח. למרות שהמנוח לא גילה מצב לב במהלך הליך הגשת הבקשה, השופט מצא כי סוכני חברת הביטוח לא התנהלו כראוי במהלך המשא ומתן שקדם לחוזה, ולא הסבירו את החשיבות של מתן תשובות מלאות וכנות, ואת ההשלכות של אי ביצוע כן. כמו כן, השאלות שנשאלו בתהליך הגשת הבקשה לא נשאלו בכתב, ונמצאו פערים בין השאלות שנשאלו בעל פה לבין אלו שנשאלו בעל פה. עוד קבע השופט כי חברת הביטוח לא הוכיחה כי המנוח פעל בכוונת מרמה, וכי ידע כי עברו הרפואי הוא "עניין מהותי". לבסוף, חברת הביטוח לא הוכיחה כי מבטח סביר לא היה מתקשר עם המנוח, גם לא בפרמיות גבוהות יותר, ובכל מקרה, החברה עצמה גרמה לכך שהתשובות שניתנו לא היו שלמות בדרך שבה נשאלו השאלות.