ער"מ 6/22

תקציר

פסק הדין דן בעונשו של חייל שאנס חייל אחר במהלך נסיעה חזרה ממסיבה. הדיון נפתח בהתוויית העקרונות להפעלת שיקול הדעת בענישה, תוך שימת דגש על עקרון ההלימות, המתחשב בחומרת העבירה, בנזק שנגרם ובמדיניות הענישה הרווחת. חומרת מעשיו של הנאשם, הערכים המוגנים שנפגעו ונסיבות העבירה מפורטים כולם. רוב השופטים קבעו כי הנאשם היה צריך להיות מודע לאי הסכמתו של הקורבן, מה שמפחית מאשמתו. עם זאת, השופט מפרט גם את פגיעתה של הנפגעת ואת הצורך להשיב לה את כבוד האדם, בו פגע הפוגע. לאחר מכן, דן השופט בנסיבות ביצוע העבירה וברמת הענישה המיוחסת בדרך כלל לעבירות מסוג זה, תוך הדגשת מגמה עדכנית של החמרת הענישה בעבירות מין. בהתחשב במכלול נסיבות המקרה, השופט קובע את טווח הענישה המתאים לעבירה. בטווח זה מתחשב השופט בגורמים נוספים, ובהם היעדר עברו הפלילי של הנאשם, עברו הצבאי המצוין ושיתוף הפעולה שלו בחקירה. הם לוקחים בחשבון גם את השפעת ההליך המשפטי על בריאותו הנפשית של הנאשם ומשפחתו. יש לציין כי השופטת אינה מייחסת כל הקלה בהכחשת אשמתו של הנאשם ואי לקיחת אחריות על מעשיו. במקום זאת, הם מטילים עונש חמור כדי להעביר מסר ברור של גינוי והרתעה, המשקף את הפגיעה בקורבן. לבסוף נגזרו על הנאשם 27 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי, הורדה בדרגה לטוראי ופיצוי של 15,000 ₪ לנפגע.