סע"ש 64109-11-18

תקציר

התובע, עובד, תבע את מעסיקיו לשעבר בגין הטבות תעסוקה שונות לרבות רציפות עבודה, הודעה מוקדמת על תנאי עבודה, תלושי שכר נאותים, גמול שעות נוספות, תשלום עבור עבודה ביום המנוחה השבועית, דמי חגים, פדיון חופשות, דמי הבראה, הפרשות לפנסיה ושכר הלנה. הנתבעים טענו כי מרבית התביעות התיישנו וכי שילמו לתובע כדין את כל שכרו והטבותיו המגיעות לו. בית הדין קבע כי תקופת העסקתה של התובעת אצל הנתבעים היא תקופה אחת רצופה. לפיכך, היה על הנתבעים לשמור על זכויותיו של התובע בהתאם לוותק. עוד קבע בית הדין כי הנתבעים לא מסרו לתובע הודעה מוקדמת על תנאי העבודה ולא מסרו לו תלושי שכר נאותים, ולפיכך נטל ההוכחה בדבר תנאי העסקתו של התובע נפל על הנתבעות. בית המשפט מצא כי הנתבעים לא עמדו בנטל זה וקיבל את גרסת התובע בנוגע לשכרו השעתי. באשר לגמול שעות נוספות וגמול עבור עבודה ביום המנוחה השבועית, קיבל בית הדין את גרסת התובעת וקבע כי אופן התשלום אינו תקין. עוד קבע בית המשפט כי הנתבעים לא הוכיחו כי שילמו לתובע את מלוא סכום זכאויות וקיבלו את חישובי התובע. בית הדין קיבל חלקית את תביעתו של התובע לדמי חגים, וקבע כי הוא זכאי לתשלום עבור הימים בהם לא עבד, למעט ימי שני ושישי שהיו ימי החופש הרגילים שלו. בית המשפט קבע כי התובעת זכאית לפדיון חופשה, תוך חישוב שווי יום חופשה בהתאם לשכרה האחרון של התובעת. בית המשפט ניכה את הסכומים שכבר שולמו לתובע וקבע כי התובע זכאי ל-10,211 ₪. עוד קבע בית המשפט כי התובעת זכאית לדמי הבראה, ולאחר ניכוי הסכומים שכבר שולמו על ידי הנתבעים, קבע כי יש לשלם לתובע 10,521 ₪. עם זאת, בית המשפט דחה את תביעת התובע להפרשות לפנסיה משום שלא גילה את הנתונים הנדרשים לכימות הרכיב. בית המשפט מצא כי שכרו של התובע שולם מאוחר יותר ממועד התשלום הקבוע בחוק ופסק לו פיצוי הלנה, אך הפחית את הסכום בשל המחלוקת האמיתית בין הצדדים. בסיכומו של דבר, תביעתו של התובע התקבלה באופן חלקי, והוא זכה בסכום של 58,053 ₪, כולל ריבית והצמדה מיום 1.9.2017. כמו כן נפסקו לתובע הוצאות משפט בסך 2,000 ₪ ושכר טרחת עורך דין בסך 7,500 ₪.