ת"א 13465-04-16

תקציר

בני הזוג פז תבעו לקבל 1/6 מהזכויות בנכס מסוים הרשום על שמם בטאבו, לאחר שלטענתם רכשו את הזכויות מדן וחיה, שהיו קשורים אליהם מתוקף נישואיהם. דן היה הבעלים המוחלט של הנכס המדובר, ואילו חיה החזיקה ב-1/2 נוספים מהזכויות בנכס. בני הזוג פז טענו כי זכויות הבעלות הוענקו להם על ידי חיה, אחותו של דן, בהסכם מתנה. אולם, טענה זו נדחתה על ידי חיה. בית המשפט פסק לטובת הנאשמים, דן וחיה. נקבע כי הזכויות בנכס, המתואר כמחסן והמקרקעין הסובבים אותו, לא הוקנו לבני הזוג פז בטאבו. תחת זאת, הראיות הראו כי לבני הזוג פז ניתנה זכות שימוש אישית במקום חניה אחד בלבד כל עוד הם מחזיקים בדירה בחלקת משנה נפרדת. זכות זו פקעה עם מכירת הדירה בשנת 2009 ולכן נדחתה התביעה לבעלות על 1/6 מהזכויות בנכס. יתר על כן, בית המשפט מצא כי הסכם המתנה אינו מהווה מתנה בלתי חוזרת וחיה, בהיותה נותנת המתנה, הייתה רשאית לחזור בה מהצעתה ללא מתן נימוק, כפי שעשתה כן. השופטת הורתה לבני הזוג פז לשלם לנתבעים שכר טרחה בסך 15 אלף שקל, צמוד למדד, הכולל ריבית מיום פסק הדין ועד לתשלום שכר הטרחה במלואו.