ע"פ 5225/03

תקציר

גזר הדין עוסק במערער שהורשע על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים בסיכון חיי אדם בנתיב תנועה וחבלה בכוונה בנסיבות מחמירות, וכתוצאה מכך נגזר עונש של עשר שנות מאסר, מתוכן שבע ריצוי, לצד צו פיצויים בסך 50,000 ₪ לנפגע, אסף מיארה. מעורבותו של המערער בהפגנה אלימה בה יודו אבנים לעבר כלי רכב ופצעו את מיארה, נתמכה בהודאותיו במשטרה, בראיות מצולמות ובקלטות וידאו. הגנתו התמקדה בטענות על פרשנות שגויה של הודעותיו, שהוקלטו בעברית ולא בערבית כשפת אמו, וטענות לפיהן לא השתתף אישית בפיגוע, אלא רק הודה ביידוי אבנים בתחילה. עם זאת, בית המשפט מצא את הודאותיו ואת הראיות הנלוות מהימנות. למרות הטיעונים להפחתת עונשו, בנימוק של אובדן עין באירוע נפרד ונסיבות אישיות מקלות, אישר בית המשפט את הרשעתו אך הפחית את עונשו לחמש שנים שירוצו לאור פערים בגזר הדין לעומת משתתף אחר, יוסף אבו קמר, שקיבל שמונה וחצי שנות מאסר בגין מעורבות חמורה יותר. תביעות הפיצויים נדחו מטעמים פרוצדורליים, שכן המערערת לא כללה את מיארה בהליך הערעור. אישור ההרשעה ושינוי העונש הוסכם על ידי השופטים, והסתיים ב-30 בדצמבר 2003.