ע"א 5486-04-23

תקציר

עניינו של הערעור בסכסוך שכירות בין משכיר המבקש לגבות דמי שכירות שוק בגין הנכס, לבין שוכר, הטוען להגנה מכוח דיני הגנת הדייר. השוכרים טענו כי מעמדם כדיירים מוגנים נובע משוכר קודם, שלטענתם שילם דמי מפתח, וכי אי תשלום אגרות אלה עם תפיסת החזקה אינו פוסל אותם מההגנה. מנגד, טען המשכיר כי השוכר לא שילם דמי מפתח לשוכר הקודם ולכן אינו זכאי למעמד מוגן. בית הדין לשכירות צידד בשוכר, אך ערכאת הערעור הפכה את ההחלטה. בית הדין מצא כי בית הדין לשכירות הסתמך על טענה עובדתית שאף אחד מהצדדים לא טען והתעלם מפרטים מהותיים אחרים בראיות. באופן ספציפי, היא קבעה כי השוכר לא רכש את חוזה השכירות מהמושכר הקודם, ולא שולמו דמי מפתח. משכך, השוכר לא היה זכאי למעמד מוגן, והמשכיר היה רשאי לגבות דמי שכירות בשוק. התיק הוחזר לבית הדין לשכירות כדי לקבוע את גובה דמי השכירות שעל השוכר לשלם, והשוכר חויב לכסות את הוצאותיו של המשכיר בסך 15,000 ₪.