ער"מ 28609-09-19

תקציר

פסק הדין מקבל בחלקו את הערעור על החלטת הרשם. הערעור מתקבל על הארכת המועד להגשת ערעור על פסק הדין החלקי בעניין מרכיבי ההפרשים בהפרשות לקרן הפנסיה ולקרן ההשתלמות. מנגד, הערעור על הארכת המועד לערעור על פסק הדין המחוזי בעניין פיצויים בגין פיטורים שלא כדין נדחה. בית המשפט הבהיר כי אמנם לרשם סמכות להאריך חלקית את המועד להגשת ערעור, אך יש להפעיל סמכות זו בזהירות ורק בנסיבות המתאימות. במקרה דנן, היה טעם מיוחד להאריך את הזמן לרכיבי הערעור הראשונים, אך לא לאחרונים, נוכח הפגיעה הגבוהה בציפייה הלגיטימית של טנדר לאבינג לסופיות ההתדיינות בנוגע לפיטורי העובד, מה גם שהיא בחרה שלא לערער על התביעה שכנגד בשל סופיות ההתדיינות. בית הדין הדגיש כי הזכות לסופיות היא גורם משמעותי, ובמקרה זה היא עולה על סיכויי הצלחת ערעורו של העובד. החלטה זו התקבלה בהתחשב בנסיבות, וייתכנו מקרים בהם טעם מיוחד מצדיק הארכת מועד לערעור על כל מרכיביו.