בש"פ 368/89

תקציר

בית המשפט העליון קיבל את ערעור המדינה על החלטת בית המשפט המחוזי לשחרר בערבות מפקח משטרה, שהוגש נגדו כתב אישום בגין קשירת קשר לביצוע פשע, ייבוא סם מסוכן, מרמה והפרת אמונים. הפקח הואשם בהברחת 3 טון חשיש לישראל במסגרת מבצע עוקץ משטרתי. בית המשפט קבע כי קיימות די ראיות לכאורה המצדיקות את מעצרו של הפקח, וציין כי ההשפעה המצטברת של הראיות הנסיבתיות של התביעה אינה מתיישבת עם חפותו של המפקח. כמו כן, נקבע כי עיכובו של המפקח עד תום ההליכים המשפטיים נחוץ כדי להבטיח את שלום הציבור ולמנוע ממנו לשבש את מהלך המשפט. בפסק הדין הודגש כי בעוד ש"מעמדו של הנאשם" ו"האינטרס הציבורי" אינם צריכים להוות שיקולים למעצר לפני משפט, הם יכולים להילקח בחשבון בעת קביעת העונש. השופט גם דחה את הטענה כי עמדת המפקח מחייבת החמרת המעצר לפני משפט, ואישר את עקרון חזקת החפות. עם זאת, בשל אופי העבירה והסכנה הפוטנציאלית לציבור, הורה בית המשפט על מעצרו של המפקח, תוך הדגשת הצורך להגן על הציבור ולהבטיח משפט הוגן.