ת"א 1676/05

תקציר

המבקש, בעל מניות בחברת קרגל בע"מ, ביקש סעד של שמאות ואישור תובענה ייצוגית כנגד קבוצת רכישה שרכשה את השליטה בקרגל. קרגל לא עמדה בתקנות הבורסה לניירות ערך בתל אביב ומניותיה היו בסכנת מחיקה מהמסחר. המבקש טען כי המחיר שהוצע לבעלי המניות מהציבור במסגרת הצעת רכש מלאה שמטרתה למחוק את קרגל היה נמוך משמעותית מהשווי ההוגן של המניות. המבקש ביסס את תביעתו על הערכות שווי שלו ושל שמאי מקרקעין ואילו הנתבעים הסתמכו על חוות דעת מומחה בשיטת DCF. בית המשפט קבע כי המבקש לא הצליח להוכיח כי חוות הדעת המומחית של הנתבע הייתה מוטה או בלתי אמינה. היא קיבלה את חוות הדעת, שקבעה כי המחיר ששולם עבור המניות גבוה מהשווי ההוגן שלהן. עוד ציין בית המשפט כי המבקש, שהוא מומחה מקצועי לעניין הנדון, לא הציג חוות דעת נגדית, ובקשתו מבית המשפט למנות מומחה הייתה ניסיון להסיט את האחריות לחוסר עשיו שלו. לפיכך, הבקשה לסעד של שמאות נדחתה והתביעה נדחתה. המבקש חויב לשלם את שכר טרחת עורך דינו של הנתבע והוצאותיו. פסק הדין אישר את שיטת DCF כדרך הראויה לקבוע את השווי ההוגן של מניות, על פי החלטת בית המשפט העליון לאחרונה.