תאד"מ 25480-06-24

תקציר

**ניתוח משפטי של פסק דין בתא"מ 25480-06-24 כהן ואח' נ' לופטהנזה נתיבי אוויר גרמניים** **מבוא** פסק דין זה, שניתן בבית משפט השלום בתל אביב-יפו, עוסק בתביעה בסדר דין מהיר בגין ביטול טיסות על ידי חברת התעופה לופטהנזה. התובעים, בני משפחה אחת, רכשו 11 כרטיסי טיסה מישראל לאירלנד ובחזרה, אך טיסת ההלוך וטיסת החזור בוטלו על ידי הנתבעת. התובעים עתרו לפיצויים שונים, לרבות פיצויים על פי חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), התשע"ב-2012 (להלן: "החוק"), השבת כספים, והחזר בגין כרטיסים חלופיים. **הליכים וטענות הצדדים** התובעים טענו כי ביטול הטיסות, בעיקר ביטול טיסת החזור בשל "רישום יתר", הביא לצורך ברכישת כרטיסים חלופיים במחיר גבוה יותר. הם דרשו פיצויים סטטוטוריים, השבת תמורה, החזר הוצאות עבור כרטיסים חלופיים, ופיצויים לדוגמה בגין התנהלות הנתבעת. הנתבעת, לעומת זאת, טענה כי השיבה לתובעים את מלוא עלות כרטיסי הטיסה. בנוגע לטיסת ההלוך, טענה כי הביטול נבע מנסיבות ביטחוניות חריגות וכבדות משקל (מצב הלחימה והמתקפה האיראנית) הפוטרות אותה מתשלום פיצוי לפי סעיף 6(ה)(1) לחוק. באשר לטיסת החזור, טענה כי הביטול נעשה למעלה מ-30 יום לפני מועד הטיסה (לפי סעיף 6(ג)(1) לחוק), וכי אין הוכחה לביטול עקב "רישום יתר", שכן טיסת החזור בוטלה כולה. בנוסף, הנתבעת טענה כי לתובע 3 אין עילת תביעה כיוון שלא הונפק לו כרטיס, וכי התובעים אינם רשאים לתבוע בשם נוסעים נוספים שלא צורפו להליך. לבסוף, טענה הנתבעת כי הנוסעים בחרו באפשרות השבת התמורה, ולכן אינם זכאים גם להפרש עלויות כרטיסים חלופיים. **החלטת בית המשפט וניתוח משפטי** בית המשפט קיבל את התביעה בחלקה, תוך דחיית חלקים ממנה. 1. **דחיית תביעתו של תובע 3:** בית המשפט קבע כי לא הוכח שהונפק לתובע 3 כרטיס טיסה, ולכן לא עומדת לו עילת תביעה. קביעה זו מתבססת על העיקרון היסודי כי זכויות מכוח חוק שירותי תעופה קמות רק למי שהונפק לו כרטיס טיסה. 2. **השבת תמורה וכרטיסים חלופיים:** בית המשפט אימץ את עמדת הנתבעת כי השיבה לתובעים את מלוא עלות כרטיסי הטיסה המקוריים. בהתאם לסעיף 6(א)(2) לחוק, המאפשר בחירה בין השבת תמורה או כרטיס טיסה חלופי, ובהינתן שהתובעים בחרו בהשבת התמורה, נקבע כי אינם זכאים להפרש בין עלות הכרטיסים המקוריים לעלות הכרטיסים החלופיים. בית המשפט אף הטיל ספק אם עלות הכרטיסים החלופיים הוכחה כנדרש. 3. **ביטול טיסת ההלוך:** בית המשפט דחה את טענת הנתבעת לביטול מחמת נסיבות ביטחוניות חריגות ובלתי נשלטות לפי סעיף 6(ה)(1) לחוק. נמצא כי המסמכים שהוצגו (המתייחסים ל"מצב פוליטי" או "מצב ביטחוני") לא ביססו באופן מספק את הטענה לקיום סיכון מוגדר או מניעה רגולטורית. כמו כן, מצב הלחימה היה קיים כבר מיום 7.10.23, מה שהפך אותו, לטענת בית המשפט, ל"שגרת לחימה" ולא לנסיבות חדשות ובלתי צפויות. בהקשר זה, בית המשפט התייחס לתיקון לחוק שירותי תעופה (חרבות ברזל) שקבע אי-זכאות לפיצוי בתאריכים מסוימים, אך קבע כי מועד ביטול הטיסה (19.4.24) אינו נופל בגדר תיקון זה, וגם ללא התיקון, הנטל על הנתבעת להוכיח את קיום הנסיבות החריגות. * **חדשנות משפטית:** יש לציין כי התייחסות בית המשפט לתיקון "חרבות ברזל" והשפעתו על פרשנות סעיף 6(ה)(1) לחוק, אף אם מצא כי אינו חל ישירות, עשויה להוות התפתחות פרשנית מעניינת ביחס להבנת "נסיבות מיוחדות" בהקשר של אירועים ביטחוניים. 4. **גובה הפיצויים בגין טיסת ההלוך:** בית המשפט קבע כי התובעים זכאים לתבוע פיצוי בשם נוסעים אחרים, אולם הגביל את גובה הפיצוי לסכום המחושב לפי מרחק של עד 4500 קילומטר (2390 ₪ לכרטיס), בהתבסס על עמדת התובעים בכתב התביעה. התובעים לא הורשו לשנות את טענתם בסיכומים ולטעון למרחק גדול יותר, שכן הדבר מהווה שינוי חזית אסור. * **עיקרון משפטי:** ההחלטה בנוגע לשינוי חזית היא עיקרון יסודי בדין, המבטיח הליך הוגן ומונע הטיית הדיון. 5. **ביטול טיסת החזור:** בית המשפט קבע כי התובעים לא הוכיחו את טענתם לביטול טיסת החזור עקב "רישום יתר". הוא הסתמך על עדות נציג הנתבעת שקבע כי לא ניתן לדעת מראש על רישום יתר, וכי סביר יותר שהטיסה כולה בוטלה. בנוסף, הודעת הביטול נמסרה למעלה מ-30 יום לפני מועד הטיסה, ולכן, לפי סעיף 6(ג)(1) לחוק, התובעים אינם זכאים לפיצוי סטטוטורי בגין טיסה זו. בית המשפט אף ציין כי הנתבעת הציעה טיסה חלופית, לכאורה מעבר לחובתה. 6. **פיצויים לדוגמה:** בית המשפט דחה את דרישת הפיצויים לדוגמה לפי סעיף 11 לחוק, תוך הדגשת אופיים העונשי של פיצויים אלו והצורך להוכיח "ידיעה" מצד הנתבעת על שלילת זכויות במודע. בית המשפט סבר כי הנתבעת פעלה מתוך תפיסה סובייקטיבית (גם אם לא הוכחה כחוקית) לגבי הצדקת ביטול הטיסה הלוך, וכי הטיבה עם התובעים בנוגע לטיסת החזור. לכן, לא הוכח שהנתבעת פעלה "ביודעין" לשלול זכויות. * **עיקרון משפטי:** דרישת ההוכחה של "ידיעה" או "כוונה" היא רכיב מהותי בפסיקת פיצויים בעלי אופי עונשי או לדוגמה. 7. **עגמת נפש:** בית המשפט דחה את דרישת התובעים לפיצוי בגין עגמת נפש, תוך הסתמכות על מספר גישות בפסיקה: * הפיצוי הסטטוטורי בחוק עשוי לגלם בחובו גם פיצוי בגין עגמת נפש. * חוק התובלה האווירית (עליו מושתת חוק שירותי תעופה) עשוי להגביל פיצויים נוספים מעבר לפיצוי הסטטוטורי (עיקרון ייחוד העילה). * המחוקק התכוון לפיצוי אחיד ופשוט, ולא פיצוי אינדיבידואלי תלוי נסיבות (כמו עגמת נפש). * גם כאשר נפסק פיצוי בגין עגמת נפש, הוא ייפסק במשורה. בנסיבות המקרה, בית המשפט מצא כי אין מקום לפסוק פיצוי נוסף בגין עגמת נפש. * **פרשנות והתפתחות משפטית:** הסוגיה האם ניתן לפסוק פיצוי בגין עגמת נפש בנוסף לפיצויים סטטוטוריים לפי חוק שירותי תעופה היא סוגיה שנויה במחלוקת בפסיקה, ופסק הדין מוסיף לוויכוח זה את עמדת בית משפט השלום. **סיכום** בית המשפט קיבל את התביעה בחלקה, וחייב את הנתבעת לשלם לתובעים 1, 2, ו-4 סך של 7,170 ₪ (2390 ₪ לכל אחד). תביעתו של תובע 3 נדחתה. נוכח התוצאה, כאשר התביעה הוגשה על סך 74,543 ₪ והתקבלה רק בחלקה הקטן, חויבו התובעים לשלם לנתבעת הוצאות משפט בסך 2,500 ₪. פסק הדין מדגיש את החשיבות של עמידה בנטל ההוכחה על ידי חברות התעופה ביחס לנסיבות המצדיקות ביטול טיסה, אך גם את מגבלות הזכאות לפיצויים סטטוטוריים, בעיקר כאשר מדובר בביטול שנעשה זמן רב לפני הטיסה או נוכח נסיבות חריגות. כמו כן, הוא מספק פרשנות משפטית בנוגע לפיצויים לדוגמה, עגמת נפש, ודיני ראיות בהליכי סדר דין מהיר.