ע"א 157/87

תקציר

פסק הדין מתייחס להסכם הלוואה שנערך בתל אביב, לפיו הלווה המשיב למערערת 150,000 דולר, לפירעון בדולרים, אשר פירעונם הובטח על ידי יתר המערערים. משלא נפרעה ההלוואה, תבע המשיב את המערערים לפירעון ההלוואה, בתוספת ריבית מוסכמת, באמצעות פסק דין מקוצר. המערערים טענו כי הסכם ההלוואה אינו תקף משום שהוא נוגד את חוק הפיקוח על מטבעות, שכן מדובר באזרח ישראלי הלווה מט"ח מתושב חוץ ללא ההיתר הנדרש, ולכן אין להחזירו. בית המשפט המחוזי דחה טענה זו, והוביל את המערערים לערער לבית המשפט העליון. בית המשפט העליון קבע כי הסכם ההלוואה אכן אינו חוקי שכן הוא מפר את חוק הפיקוח על מטבע, שכן הצדדים לא התכוונו להשיג את האישורים הנדרשים. עם זאת, בית המשפט גם קבע כי אי החוקיות לא ירדה לשורשו של החוזה, והיא אגב המטרה העיקרית של ההלוואה, שהייתה חוקית. יתר על כן, המערערים ביקשו לנצל אי חוקיות זו כדי להימנע מפירעון הלוואה שעוד יכלו לבקש לאשר בדיעבד. לפיכך דחה בית המשפט העליון את הערעור, והורה להעביר את התיק להמשך טיפול ביועץ המשפטי לממשלה. כן הורה בית המשפט למערערים לשלם למשיב 5,000 ₪ שכר טרחת עורך דין, בתוספת ריבית והצמדה עד לתשלום. השופט גולדברג, השופט ברק והשופטת חלימה נתנו את פסק הדין פה אחד.