ע"א 578/17

תקציר

בית המשפט, לאחר שבחן את פרטי התיק, הראיות ופסקי הדין הקודמים, החליט לדחות את הערעור הנוגע לטענות בדבר חיובים בלתי מורשים של פרטנר תקשורת בע"מ בגין שירותי תוכן. הערעור קושר למקרה קודם שכונה "פרשת פופיק", שעסק בטענות דומות של חיובים בלתי מורשים עבור שירותים מאתר היכרויות. בערעור הנוכחי נטען כי פרטנר גבתה תשלום מלקוחות עבור שירותי תוכן ללא הסכמה מפורשת. עם זאת, הטענות שהציגו התובעים, לרבות דוידסון, שטען להאשמות בלתי מורשות, לא הוכחו במהלך המשפט. בית המשפט קמא מצא כי דוידסון לא הוכיח באופן משכנע היעדר הסכמה לחיובים מצד ספק תוכן. המערערים ביקשו תביעה רחבה בשם כלל הלקוחות הנגבים על ידי ספקי תוכן שונים בתיווכה של פרטנר. עם זאת, בדיקה מקיפה העלתה כי רק לתובע אחד, יבלינוביץ', הייתה תביעה תקפה נגד ספק תוכן ספציפי, "אינטרנט קליק". בית המשפט קבע, כי הטענות המהותיות שהציגו המערערים, כגון קיומו של מודל שיטתי של חיוב כוזב בו מעורבת פרטנר, נעדרות תשתית ראייתית מספקת. המערערים לא הצליחו להוכיח כי כל חברי התובענה הייצוגית המוצעת חולקים סוגיות משפטיות ועובדתיות משותפות העשויות להיפתר לטובתם. כן הועלו חששות ביחס להצגת המערערים, שהוגדרה ככוללנית מדי ובלתי מדויקת בהגדרת הקבוצה הנפגעת. בית המשפט הדגיש כי האשמות בהתנהלות פלילית רחבה נגד פרטנר מחייבות ראיות משמעותיות, שלא סופקו. יתר על כן, הליך המשפט האיר את חובתה של פרטנר לאמת את הסכמת הלקוח, אך הוא גם הדגיש את כישלונן של המערערות לקבוע כי הסכמה כזו נעדרה באופן שיטתי בכל המקרים שבהם היו מעורבים ספקי תוכן שונים. לפיכך, מבלי שהתקיימו עיקרי דרישות התובענה הייצוגית, נדחה הערעור המקיף, ובית המשפט אישר את אישורו המצומצם של בית משפט קמא שהתמקד אך ורק במקרה הספציפי של "קליק אינטרנטי". ההחלטה הדגישה את הצורך בגיבוי ראייתי מוצק לטענות רחבות ואת חוסר היעילות של קיבוץ חוויות לקוח מגוונות תחת פעולה אחת ללא מכנה משותף ברור. פרטנר זכתה בהוצאות משפט בגין הערעור שנדחה.