בג"צ 4229/24

תקציר

פסק דינו של השופט א' שטיין מתייחס לעתירה לביטול פסק דין קודם של השופט נ' סולברג, שדחה את ניסיונם השלישי של העותרים לערער על פסק דין. בתחילה שקל בית המשפט להמתין לחוות דעת דומה של היועץ המשפטי לממשלה במקרה דומה לפני קבלת החלטה. עם זאת, לאחר שיהוי משמעותי ושש בקשות של המשיבים למתן פסק דין, החליט בית המשפט שלא להמתין עוד, ולהכריע בתיק על סמך החומרים הזמינים. העותרים טענו כי זכויותיהם הפרוצדורליות נפגעו משום שבית המשפט ביטל את החלטתו הקודמת ללא התייחסותם, תוך עקיפת תקנות סדר הדין האזרחי שנקבעו. השופט שטיין הדגיש כי ככלל, בית המשפט אינו משמש כערכאת ערעור על פסקי דין של בתי משפט אזרחיים, אלא אם קיים פגם חמור בהליך השיפוטי, כגון חריגה מסמכות או פגיעה בצדק הטבעי. במקרה זה, בית המשפט לא מצא נסיבות חריגות כאלה. ההחלטה להמשיך ללא חוות דעת היועץ המשפטי לממשלה התיישרה עם שיקול הדעת השיפוטי, ובית המשפט לא היה מחויב להתייעץ עם העותרים מתי להכריע בערעור. משכך, העתירה נדחתה, כאשר בית המשפט ציין גם כי העותרים טענו כי לא נודע להם על בקשות המשיבים, ולכן החליט שלא להטיל עליהם הוצאות מדינה. פסק הדין מאשר מחדש את עצמאותו ושיקול דעתו של בית המשפט בלוחות הזמנים הפרוצדורליים ובתהליכי קבלת ההחלטות שלו.