בג"צ 245/66

תקציר

עניינו של פסק הדין בעתירה למתן רישיון להפעלת מתחם מזון ובר, אשר נדחתה על ידי המשיב בשל עברו הפלילי של העותר וחשש לשלום הציבור וביטחונו. העותר טען כי ההחלטה צריכה להתחשב בהתרשמות בית המשפט העירוני במשפט קודם, וכי שלילת הרישיון תשבור את עובדיו ותעניש אותו עוד יותר על עברו הפלילי. עם זאת, בג"ץ קבע כי הסמכות לאשר או לשלול את הרישיון נתונה לשיקול דעתו של המשיב, כל עוד ההחלטה מבוססת על טעמים סבירים הנוגעים לסדר הציבורי ולביטחון. בית המשפט מצא כי סירובו של המשיב היה מוצדק, נוכח עברו הפלילי העשיר של העותר וחששותיו מההשפעה על שלום הציבור. בפסק הדין הודגש כי מדובר באמצעי מניעתי ולא עונשי, וכי על המשיב מוטלת האחריות לצפות סיכונים עתידיים לציבור. זאת ועוד, התרשמותו החיובית של בית המשפט העירוני מעסקי העותרת לא חייבה את המשיב, והשקעותיה של העותרת בעסק לא גברו על החשש לשלום הציבור. בסופו של דבר, ביטל בית המשפט את הצו המותנה והורה לעותר לשלם למשיב הוצאות משפט. השופטים לנדוי וקיסטר הסכימו עם ההחלטה, והאחרונים הוסיפו פרשנות נוספת על השפעת ההרשעות על הפרקטיקה המקצועית.