בא"ש 11421-10-21

תקציר

בקשתו של בעל חברת אוטובוסים לבטל את האיסור על שימוש באחד האוטובוסים נדחתה מנהלית לאחר שהדבר נאסר בעקבות אירוע של נהיגה בשכרות על ידי נהג האוטובוס. הבעלים טענו כי הם עשו כל שביכולתם כדי למנוע את העבירה, הנזק הכלכלי שבהשארת האיסור מצדיק את הסרתו, וכי השימוע בתיק אינו מספק. בית המשפט קבע כי טענת הבעלים כי מילאו את חובתם למנוע את העבירה אינה מספקת, שכן הרשעתו הרלוונטית הקודמת של הנהג הייתה צריכה להשפיע על החלטתם להעסיקו. גם טענת הבעלים לשימוע לקוי נדחתה, שכן החוקים הנוכחיים אינם תומכים בטענה זו. הבעלים לא הציגו כל תצהיר או עדות של עובדים רלוונטיים, אשר על פי הפסיקה פועלים נגדם. עוד קבע בית המשפט כי אין די באזהרה אחת שנחתמה על ידי הנהג ארבעה חודשים לפני האירוע כדי לקבוע כי הבעלים עשו כל שביכולתם כדי למנוע את העבירה, במיוחד לאור העובדה שהאוטובוס הושאר ברשות הנהג. העומס הכלכלי על הבעלים הוכר אך גם נקבע כי אינו מספיק כדי להצדיק את הסרת האיסור, שכן כוונת המחוקק מאחורי סנקציות אלה הייתה לשפר את הבטיחות בדרכים. ככלל, בית המשפט מצא את החלטת השוטר להותיר את האיסור על כנו מטעמים סבירים, והבקשה להסרתו נדחתה.