דב"ע נו/4 - 6

תקציר

הערעור מתייחס להפרשות שחברה הבונה מלון לא שילמה לקופת גמל של פועלי בניין. המערערת חברה בהתאחדות המלונות בישראל משנת 1991 וכפופה להסכם עבודה קיבוצי בענף המלונאות. ההסכם חל על בתי מלון וחברות שעסקיהן קרובים לתחום המלונאות. המשיבה, הקרן לביטוח פועלי בניין ועבודות ציבוריות, תבעה את המערערת בגין הפרשות עבור הפועלים המועסקים בהקמת המלון. בית המשפט המחוזי פסק לטובת המשיב והורה למערער לערער. בית הדין הארצי לעבודה קיבל חלקית את הערעור. בית המשפט קבע, כי בתקופת הבנייה יש לראות את המערערת כמי שעסקה בענף הבנייה ועל עובדיה חלים צווי ההרחבה של ענף הבנייה. עם זאת, לא ניתן היה להחיל את צווי ההרחבה רטרואקטיבית. לפיכך, הם חלו רק על עובדים שעבדו אצל המערערת ממועד פרסום הצו ואילך. יתר על כן, הרכבו של בית משפט קמא לא היה כדין שכן הוא נקבע בפני שופט כשופט יחיד ללא בקשה של מי מהצדדים. עם זאת, הימנעותו של המערער מלהתנגד להיעדרות נציגי ציבור במהלך השימוע ויתרה על זכותו לטעון נקודה זו בערעור.