ת"פ 49341-07-15

תקציר

הנאשם, עובד בחברת הוד אסף, הואשם בביצוע מעשי מרמה כלפי מעסיקו בשיתוף עם חברת מתכות טמרה. ההונאה בוצעה על ידי שינוי משקל שאריות המתכת שהביאה טמרה מתכות למפעל, ובכך גרמה להוד אסף לשלם לטמרה מתכות סכום גבוה מהסכום הנכון. כתב האישום מפרט 897 מקרים שונים שבהם נעשה לכאורה שימוש באמצעי הונאה זה. הנאשם הודה בפני חוקר פרטי שהועסק על ידי הוד אסף כי אכן ביצע הונאה בשיתוף פעולה עם טמרה מתכות. ההודאה הוקלטה ונחתמה על ידי הנאשם. בית המשפט קיבל את ההודאה כתקפה, וקבע כי היא ניתנה באופן חופשי ומרצון, וכי החוקר לא היה דמות בעלת סמכות על הנאשם. עוד מצא בית המשפט כי הבטחת החוקר שלא להגיש כתב אישום נגד הנאשם אם ישתף פעולה אינה פוסלת את ההודאה, שכן היא מותנית ושמורה, והנאשם לא מילא את חלקו בעסקה. בית המשפט בחן את ההודאה על פי דוקטרינת הפסילה השיפוטית ומצא כי היא הושגה כדין ולא פגעה בזכותו של הנאשם להליך הוגן. עוד קבע בית המשפט כי להודאה משקל לוגי פנימי גבוה וראיות חיצוניות מאששות, לרבות התנהגותו של הנאשם לאחר חשיפת המרמה, והודעותיהם של שני שותפים שאישרו את מעורבותו של הנאשם. עוד מצא בית המשפט כי ריבוי המקרים בהם הייתה הצלבה בין משקלה של משאית טמרה מתכות לבין משאית אחרת, הצביע על תרמית וביסס מסקנה מפלילה חזקה, אותה לא הצליח הנאשם להפריך. בית המשפט פירט את הערך הראייתי של כל ראיה והגיע למסקנה כי הנאשם ביצע הונאה ב-388 מקרים על ידי שינוי המשקל. ב-508 המקרים הנותרים קבע בית המשפט כי שיטת שינוי המשקל לא הוכחה, אך הראיות, לרבות הודאת הנאשם, מצביעות על כך שגם מקרים אלה היו מזויפים. בית המשפט הרשיע את הנאשם בקשירת קשר לביצוע פשע, זיוף בנסיבות מחמירות וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ב-388 המקרים. בית המשפט לא הרשיע את הנאשם ב-508 המקרים הנותרים, וגם לא בחמישה מקרים שבהם נקט אמצעי הונאה אחר שלא הוכח. סכום המרמה הכולל שבוצע עמד על כ-8.4 מיליון שקל, ובית המשפט מצא כי הנאשם קיבל באופן אישי חלק מהכספים הללו.