ע"מ 130/08

תקציר

הערעור מערער על החלטת בית המשפט המחוזי המחילה את אמנת האג בדבר ההיבטים האזרחיים של חטיפת ילדים בינלאומית (האמנה) על מקרה שבו הורחק ילד מאנגליה, שם התגורר לכאורה, לישראל. הסוגיה המרכזית בערעור היא האם מקום מגוריו הרגיל של הילד, כנדרש על פי האמנה לצורך תחולתו, אכן היה באנגליה. אין מדובר במקרה פשוט, שכן המשפחה עברה מישראל לאנגליה לתקופת מבחן של שנתיים, במהלכן הסכים האב לשהותו של הילד בישראל לתקופות שונות. רוב חברי הפאנל, השופט הנדל והשופט ברנט, קבעו כי אנגליה לא הייתה מקום מגוריו הרגיל של הילד בעת החטיפה לכאורה. לפיכך, הם הגיעו למסקנה כי האמנה אינה חלה במקרה זה ואישרו את הערעור, תוך שהם דוחים את פסק דינו של בית המשפט המחוזי. ניתוחו העובדתי המקיף של השופט הנדל היווה את הבסיס למסקנה זו. היא הציעה מבחן המתמקד בנקודת מבטו של הילד, תוך בחינת נסיבותיו העובדתיות של כל מקרה ומקרה כדי לקבוע את מקום מגוריו הרגיל של הילד. גישה זו, המעוגנת בלשון האמנה ובתכליתה, חותרת להרמוניה בין אסכולות משפטיות שונות. השופט דברת הסכים עם התוצאה, בהתחשב בעובדות הספציפיות, אך לא הרחיב מעבר לכך. יש לציין כי השופטים הדגישו כי החלטתם נוגעת לעובדות הייחודיות שהוצגו ולא קבעו כללים משפטיים לתרחישים אחרים. פסק הדין מדגיש את חשיבותה של חקירה עובדתית יסודית של חיי הילד ומקום מגוריו, תוך השארת מרחב שיקול דעת במקרים גבוליים.