ת"צ 45692-07-11

תקציר

כנגד המשיבה הוגשה תביעה ייצוגית בגין הטעיית צרכנים באמצעות אריזתו של מוצר מסוים. החבילה המדוברת הציעה שתי כוסות גבינה לבנה 5% שומן, כל אחת במשקל 500 גרם, בהנחה של 20% לעומת מחירן של שתי אריזות בודדות של 500 גרם. עם זאת, ההנחה בפועל שניתנה עמדה על כ-3% בלבד. המבקשת טענה כי אריזה זו מפרה את דיני הגנת הצרכן, מפרה את חובת תום הלב של המשיבה ומהווה פרסום מטעה, הגורם נזק לצרכן. המשיבה טענה כי הציגה את המחיר הנכון ליחידת מידה, כנדרש בחוק, וכי הכיתוב המטעה על גבי האריזה הוא באחריות היצרן. עוד טענו כי יהיה קשה להוכיח את הקשר הסיבתי בין ההטעיה לבין הנזק. עם זאת, הסכים המשיב לתרום את הסכום בסך 87,103 ₪ – הפרש ההנחות – לקרן, ולשלם למבקש 10,000 ₪ כגמול ו-15,000 ₪ בתוספת מע"מ בגין שכר טרחת עורך דינו. בית המשפט, לאחר שבחן את הבקשה ושקל את טענות הצדדים, אישר את הסדר הפשרה. היא מצאה כי הסדר הפשרה היה ראוי, הוגן וסביר, תוך התחשבות באינטרסים של חברי הקבוצה הייצוגית. בית המשפט שקל גם את הסיכונים המשפטיים הכרוכים בכך ואת היתרונות שבהסדר הפשרה, לרבות הפסקת שיווק החבילה המטעה על ידי המשיבה ותרומתה לציבור באמצעות התרומה. בית המשפט החליט שלא למנות בודק שיעריך את ההסדר, שכן שיטת החישוב נמצאה משביעת רצון, והנזק לא היה משמעותי. בנוסף, אישר בית המשפט את שכר הטרחה ושכר טרחת עורך הדין המומלץ למבקש. המשיב נדרש לפרסם הודעה על הסדר הפשרה שאושר, והעתק פסק הדין, בצירוף פרטי הפשרה, היה אמור להישלח למנהל בתי המשפט לרישום. הסדר הפשרה אושר כפסק דין, המגדיר את קבוצת התובעים ואת עילות התביעה.