ת"א 7078-12-14

תקציר

בית המשפט לא מצא כל הצדקה בתביעתה של ציפורי התובעת כנגד הנתבעת כנרת בגין הפרת חוזה בדבר רכישה ופינוי עודפי חפירה. ציפורי לא הציגה ראיות משכנעות לכך שהכנרת לא עמדה בהתחייבותה לרכוש ולהוציא את כל עודפי חומרי החפירה כפי שסוכם. בית המשפט קיבל את טענת כנרת כי כמות החומר באתר בתחילת החוזה הייתה 1,738,589 מ"ק, שהם 2,868,672 טון. טענתו של ציפורי כי נותרו באתר 1,261,167 טון עודפים אינה משכנעת וסותרת את ראיותיה שלה. זאת ועוד, טענתו של ציפורי כי כנרת לא הצליחה להתפנות בקצב שהוסכם עליו בחוזה נדחתה בשל היעדר ראיות לנזקים ספציפיים הנובעים מקצב הפינוי האיטי. בית המשפט דחה גם את תביעתה של ציפורי ליתרת תשלום בסך 124,464 ש"ח, שכן היא לא הוסברה או נתמכה די הצורך במסמכים. עזיבתה של כנרת את האתר בשנת 2012 לא היוותה הפרת חוזה, שכן היא עמדה בהתחייבויותיה. השופטת דנה בתביעה שכנגד שהגישה כנרת, שתבעה פיצוי בגין תשלומי יתר, נזקים ואובדן רווחים. עם זאת, בית המשפט דחה את כל שלוש הטענות, לא מצא ראיות לתשלום יתר, וחלק על חישובי הנזקים והרווחים. ככלל, פסק הדין נטה לטובת כנרת, והביא לדחיית התביעה העיקרית והתביעה שכנגד. כל צד חויב לשאת בהוצאותיו, ופסק הדין ניתן לטובת הנתבעים.