ת"א 67431-05-22

תקציר

התובעת, אשר רכשה רכב מצד שלישי, הביאה אותו למוסך הנתבעת לצורך תיקונים המכוסים באחריות שניתנה על ידי הנתבעת, יבואנית ישירה של יצרן הרכב. התובע תבע את הנתבעת בגין אי תיקון הרכב בתוך הזמן הנקוב בחוק הרישוי והאחריות, ובגין רשלנות בתיקון הרכב, שהביאה לירידת ערך הרכב, ולנזק לא ממוני עקב עוגמת נפש והוצאות נלוות. הנתבעת טענה כי הטענה בדבר חוק הרישוי מהווה הרחבה של החזות האסורה. השופטת פסקה לטובת הנתבעת, וקיבלה את טענתה כי עמדה בהוראות חוק הרישוי, שכן העיכובים באספקת חלקי חילוף לא היו בשליטתה. השופטת דחתה גם את הטענות לרשלנות בתיקון הרכב ולפיצוי בגין ירידת ערכו, שכן התובע לא הגיש כל חוות דעת מקצועיות לתמיכה בטענות אלה, ולא הוכיח כל סיבתיות נגד הנתבע. עם זאת, השופט מצא כי לתובע קמה עילת תביעה כנגד הנתבע בגין נזק לא ממוני עקב עוגמת נפש שנגרמה עקב שהותו הממושכת של רכבו במוסך, ופסק לו פיצוי בסך 8,000 ₪. כמו כן הורה השופט לנתבעת לשלם לתובע 1,217 ₪ עבור השכרת רכב ו-3,510 ₪ עבור שירותי גרירה, וכן הוצאות בסך 2,500 ₪. הסכום הכולל שישולם על ידי הנתבעת נקבע על סך של 12,727 ₪, בתוספת הפרשי ריבית והצמדה ממועד התביעה.