ת"צ 28183-04-20

תקציר

עניינו של פסק הדין בבקשה לתשלום שכר טרחה וגמול למבקש ולבא כוחו, בעקבות תובענה ייצוגית שהוגשה נגד עיריית רעננה. הפעולה נגעה לנוהג של העירייה שלא להחזיר תשלומי יתר של משלמי המסים, ולהימנעותה מהתחשבות ביתרות אלה בעת גביית הסכומים שטרם נפרעו. הדבר הביא לכך שהעירייה גבתה ריבית על יתרות החוב, מבלי להתחשב ביתרות הזיכוי המגיעות למשלמי המסים. בעוד העירייה הודתה בסוגיה והסכימה לתיקונה, טען המבקש כי התובענה הייצוגית הביאה לשינוי התנהגות זה וביקש שכר טרחת עורך דין ושכר טרחת עורך דין. המבקש טען כי לפעולה חשיבות ציבורית, שכן היא תוביל להסדרת הנושא ועשויה להיטיב עם נישומים רבים אחרים. מנגד, טענה העירייה כי כבר פעלה באופן יזום בהודעה ובהחזרת יתרות אשראי לתושבים, והדבר נבע מכשל ממוחשב שאינו בשליטתה. בית המשפט הכיר בחשיבותה הציבורית של הפעולה ובתרומתה לאכיפת החוק. עם זאת, צוין כי העירייה כבר פעלה בהתאם לחוק וקיימה מערכת איתנה להודעה והחזרת יתרות אשראי, כאשר הנושא השפיע רק על מספר קטן של חשבונות. בית המשפט שקל גם את ההשקעה הסבירה של זמן ומומחיות מצד המבקש ובאי כוחו. בעקבות זאת החליט בית המשפט לפסוק למבקש שכר טרחת בא כוח בסך 5,000 ₪ כולל מע"מ וגמול בסך 1,000 ₪ כולל מע"מ. המבקש היה פטור מתשלום המחצית השנייה של האגרה. פסק הדין הדגיש את שיקול דעתו של בית המשפט בקביעת שכר טרחה וגמול, במיוחד כאשר מדובר בכספי ציבור.