ת"א 19711-07-10

תקציר

פסק דין זה דן בתביעה אזרחית שהגישו עיד שירותי רכב בע"מ ובעליה, עיד ריאד, נגד בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ. התובעים האשימו את הבנק בגרימת קריסת החברה בשל ניהול לא תקין של חשבון החברה. לגופו של עניין, טענו התובעים כי מדיניות האשראי של הבנק אינה עקבית ואינה ברורה, וכי הוא סירב להעמיד לחברה הלוואות ואילץ את התובעים לנהל עסקים בחוסר יציבות פיננסית ותפעולית. הבנק הואשם בין היתר בהתנכלות אישית לתובע, עיד ריאד, החזרת שיקים של החברה וגביית עמלות מופרזות בגין ניכיון צ'קים. השופט קבע כי חשבונם של התובעים נוהל ברובו מעבר למסגרת האשראי המאושרת. החברה נקלעה לקשיים כלכליים עקב בעיות תזרים מזומנים, משיכות פרטיות ובלתי מבוקרות והיעדר ניהול תזרים מזומנים, כפי שהודה התובע. השופט קיבל את טענת הבנק כי לא הוכח כי החברה הפסיקה לפעול בשנת 2006, כפי שנטען על ידי התובעים, וכי החשבון העסקי של החברה נסגר רק בשנת 2008. חוות דעת המומחה שהגישו התובעים לא הייתה משכנעת, שכן היא הכילה טעויות רבות ונראה כי התובעים עצמם לא הסתמכו עליה. באשר להתנהלות הבנק קבעה השופטת כי מסגרות האשראי בחשבונו של התובע זמינות ומתחדשות באופן שוטף. מדיניות האשראי של הבנק נמצאה סבירה, והתובעים היו מודעים למסגרת האשראי העומדת לרשותם. ההלוואות שהעמיד הבנק לתובעים נפרסו על פני תקופות ארוכות. הבנק לא מימש את נכסי התובעים באופן קפריזי אלא פעל בהדרגה, והתובעים התעלמו מאזהרות הבנק ודרישותיו. עוד קבעה השופטת כי הבנק לא כשל בכיבוד השיקים של התובעים ללא הצדקה, וכי התובעים לא הביאו כל ראיה להתנהלות פסולה בביצוע פעולות ניכיון שיקים. כמו כן, דחה בית המשפט את טענות התובעים כי הבנק התנכל להם, התנה את שירותיהם, לא סיפק להם מסמכי חשבון או הפר את חובות ההדרכה והזהירות שלו. השופטת ציינה כי גרסת התובעים לאירועים לא הייתה משכנעת וכי הבנק לא פעם עשה מאמצים רבים לסייע לתובעים, למרות הקשיים שחוותה החברה. לבסוף קבע השופט כי הבנק לא העביר כספים בין חשבונות ללא הסכמת התובעים וכי חיוב שגוי בחשבון החברה בגין שיק חוזר תוקן על ידי הבנק ולא גרם כל נזק לתובעים. באשר לתביעת התובע בגין לשון הרע, קבעה השופטת כי התובע לא הביא ראיות מספיקות לכך שהבנק פרסם פרסומים מכפישים אודותיו. לסיכום, דחתה השופטת את טענות התובעים והורתה להם לשלם לבנק הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, בסך 60 אלף שקל.