ע"פ 10314/05

תקציר

המדינה ביקשה לעכב את ביצוע עונש עבודות השירות שהוטל על המשיבים שהורשעו בחטיפה ובתקיפה בנסיבות מחמירות, עד לערעור המדינה על גזר הדין, המבקשת להמיירו במאסר בפועל. המשיבים, שטענו כי טעו בזהות הקורבן, הורשעו על סמך הודאותיהם ונגזרו עליהם שישה חודשי עבודות שירות, לצד פיצוי כספי לקורבן ושלוש שנות מאסר על תנאי. המדינה טענה כי חומרת העבירות מצדיקה עונש מאסר ארוך יותר וכי המשיבים לא לקחו אחריות על מעשיהם. עם זאת, ההגנה הדגישה את הרקורד הנקי של המשיבים, את החרטה ואת המלצת שירות המבחן לעבודות שירות. בית המשפט הכיר בחומרת העבירות, אך שקל גם את ציפיות המשיבים הנובעות מהסדר הטיעון ואת העובדה שכבר החלו לרצות את עונשם. בסופו של דבר, דחה בית המשפט את בקשת המדינה לדחיית המהלך, תוך שהוא מדגיש כי זכותם של המשיבים לתכנן את חייהם והנזק הפוטנציאלי שייגרם להם אם ייקטע גזר הדין גוברים על טענות המדינה. זאת ועוד, בית המשפט ציין כי המדינה לא ערערה על גזר הדין בתוך פרק הזמן שהוסכם על ידי בית המשפט המחוזי. כתוצאה מכך, ימשיכו המשיבים לרצות את עונש עבודות השירות המקורי שנגזר עליהם.