ת"א 32737-05-17

תקציר

התובעות, מרים ובתה רולה, תבעו את עורך דינן לשעבר על כך שלא העביר להן את כספי הפיצויים שנפסקו להן לאחר שבעלה של מרים נפטר בתאונת דרכים. הנתבעת ייצגה את התובעים בתביעת פיצויים כנגד נתבעים רבים, לרבות כלל, אבנר וקרנית. התיק יושב מחוץ לכותלי בית המשפט, והנתבעים הסכימו לשלם לתובעים סך של 112,870 ₪. עם זאת, הכסף לא הועבר לתובעים והם הגישו תביעה על כספי הפיצויים, יחד עם תשלומים נוספים בגין נזק לא ממוני. בית המשפט מצא כי תביעתה של מרים התיישנה בשל תקופת ההתיישנות, שכן היא חתמה על מסמכים המאשרים את קבלת הפיצוי בשנת 2005 והיה עליה לפנות לנתבע לקבלת הכסף זמן קצר לאחר מכן. לפיכך, התביעה ביחס למרים נדחתה. באשר לרולה, מצא בית המשפט כי הנתבע התרשל בכך שלא יידע את מרים כי כספי הפיצויים הועברו לתיק הוצאה לפועל לאחר שהוצא צו עיקול בגין חובו של המנוח. עם זאת, התובעים לא הוכיחו כי רשלנות זו גרמה לנזק כלשהו, ועל כן נדחתה גם תביעתה של רולא לסכום המעוקל. לגבי הכסף שהתקבל מכרנית קיבל בית המשפט את תביעתה של רולא. אין חולק כי קרנית שילמה לנאשם 56,435 ש"ח, וחלקה של רולא בסכום זה חושב על 70.9%, או 40,012 ש"ח. לאחר ניכוי שכר טרחתו החוקי של הנתבע, הייתה רולא זכאית לסך של 34,862 ₪, לפני שערוך. בית המשפט הורה לנתבעת לשלם לרולה סך של 59,921 ₪, כולל ריבית שערוך עד למועד פסק הדין. התובעים תבעו גם פיצויים לא ממוניים בסך 20,000 ₪, אך בקשה זו נדחתה מאחר שהושמטה מסיכומיהם והראיות לא תמכו בטענה. בנוסף, בית המשפט הורה לנתבעת לשלם לקרנית הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, בסך 8,000 ₪, בשל השלב הפרוצדורלי המוקדם יחסית בו נדחתה התביעה נגדם. ככלל, נדחתה התביעה בעניין מרים, ותביעתה של רולא התקבלה רק בחלקה. לכן, כל צד יישא בהוצאות המשפטיות שלו. הנתבע חויב לשלם לקרנית את הסכום הנ"ל בסך 8,000 ₪ בתוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.