ברע"פ 46176-03-26

תקציר

בסדר גמור. להלן ניתוח משפטי מקיף של ההחלטה, המבוסס אך ורק על הנתונים שסופקו: **ניתוח משפטי של החלטת בית המשפט העליון ברע"פ 46176-03-26** **מבוא:** החלטה זו של בית המשפט העליון (כבוד השופט עופר גרוסקופף) דנה בבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי, אשר דחה בעצמו ערר על החלטת בית משפט השלום. בפסק דין זה, בית המשפט העליון דוחה את בקשת רשות הערעור, ומותיר על כנן את החלטות הערכאות הקודמות, אשר הורו על מעצרו של המבקש עד תום ההליכים המשפטיים. **המסגרת הנורמטיבית למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי":** עיקר ההחלטה מתמקד בהסדרת התנאים למתן רשות ערעור לבית המשפט העליון על החלטות שכבר נבחנו בערכאה קודמת (בית המשפט המחוזי). נקבע כי רשות כזו תינתן "במשורה", ורק במקרים חריגים. החריגים הללו כוללים: 1. **שאלה בעלת חשיבות משפטית עקרונית או ציבורית:** כלומר, כאשר הסוגיה המשפטית אינה נוגעת אך ורק לעניינו הפרטני של המבקש, אלא יש לה השלכות רחבות יותר על המשפט או על הציבור. 2. **שיקולי צדק נדירים:** מקרים יוצאי דופן בהם נסיבות העניין מחייבות התערבות של בית המשפט העליון מטעמי צדק. בית המשפט מביא כדוגמאות לפסיקה רלוונטית את רע"א 103/82 חניון חיפה, ברע"פ 26855-10-25 Ezagui, ברע"פ 36578-10-25 דר, ברע"פ 38615-08-24 בן עמי, וברע"פ 33152-03-26 הרצוג. **יישום הדין על המקרה הנדון:** בית המשפט העליון קובע כי המקרה שלפניו אינו נופל לגדר החריגים הנ"ל. ניתוח טענות המבקש חושף את הנימוקים לכך: * **הסתמכות על המלצת שירות המבחן:** ליבת טענות המבקש היא כי בתי המשפט השלום והמחוזי שגו בכך שלא קיבלו את המלצת שירות המבחן לשחרורו בתנאים מגבילים לחלופה טיפולית. בית המשפט מדגיש כי **דחיית המלצת שירות המבחן אינה מהווה כשלעצמה עילה למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי"**. הוא מצטט מתוך פסקי דין רלוונטיים (בש"פ 1991/21 פלוני, רע"פ 21331-10-24 דאנה, ובש"פ 4781/19 פלוני, בש"פ 4600/23 פלוני) המבהירים כי בית המשפט אינו כפוף להמלצות אלו. * **ההלכה בעניין סויסה:** המבקש טען גם כי ההלכה שנקבעה בבש"פ 1981/11 מדינת ישראל נ' סויסה יושמה באופן שגוי. בית המשפט אינו נדרש לשאלה האם ההלכה יושמה כראוי, שכן ההחלטה מתמקדת בשאלה האם יש מקום לדון בבקשת רשות הערעור לגופה. * **מסוכנות וחומרת המעשים:** בית המשפט מציין כי החלטת הערכאות הקודמות לדחות את המלצת שירות המבחן התבססה על **המסוכנות הרבה הנשקפת מהמבקש וחומרת המעשים המיוחסים לו**. קביעה זו, בהיותה מבוססת על עובדות קונקרטיות ובעלת "במה להיתלות", אינה מעוררת כל שאלה עקרונית החורגת מעניינו הפרטני של המבקש, ולכן אינה עומדת בתנאי הסף למתן רשות ערעור. **החידוש המשפטי (או היעדרו):** ההחלטה אינה מציגה חידוש משפטי משמעותי. היא מהווה יישום שגרתי של ההלכה הפסוקה בנוגע לסף הגבוה הנדרש למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי". הדגש המרכזי הוא על ההבחנה בין עניינים פרטניים לבין שאלות משפטיות בעלות חשיבות עקרונית או ציבורית. חיזוק נוסף ניתן לעקרון כי בית המשפט אינו מחויב להמלצות שירות המבחן, וכי שיקול המסוכנות וחומרת המעשים יכולים להצדיק דחיית המלצות אלו, מבלי שזה ייצור עילה אוטומטית לערעור נוסף. **סיום:** לאור כל האמור, בית המשפט העליון מצא כי אין מקום להתערבותו, ועל כן דחה את בקשת רשות הערעור. ההחלטה מבטאת את מדיניות בית המשפט להגביל את הדיון בערכאה העליונה למקרים חריגים בלבד, ובכך לשמור על יעילות ההליך השיפוטי ולמקד את משאביו במקרים בעלי חשיבות רחבה יותר.