תת"ע 2095-10-22

תקציר

הנאשם בתיק זה הורשע בשורה של עבירות תנועה, לרבות נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ללא רישיון תקף ונהיגה ללא ביטוח. באישום הראשון, ת"א 2095-10-22, הואשם בנהיגה תוך ידיעה שרישיונו נפסל ופג תוקפו. באישום השני, ת.ד. 9929-01-23, יוחסו לו אותן עבירות קודמות, וכן נהיגה ללא ביטוח. ההפרות בוצעו בשני אירועים נפרדים, הראשון ב-27 בספטמבר 2022 והשני ב-12 בינואר 2023. בכל מקרה קבע השופט את טווח הענישה המתאים, תוך התחשבות בערכים המוגנים שנפגעו מהעבירות, בנסיבות ביצוען ובמדיניות הענישה הרווחת. השופט התייחס למספר מקרים קודמים עם עבירות דומות ולעונשים המקבילים להם. במקרה הראשון, ת"א 2095-10-22, נקבע העונש ההולם מאסר מותנה עד 12 חודשים, פסילה מ-6 ל-60 חודשים ועונשים נלווים נוספים. במקרה השני, פ"ל 9929-01-23, נקבע טווח הענישה על 3 עד 15 חודשי מאסר, 9 עד 60 חודשי פסילה ועונשים נלווים נוספים. השופט החליט שלא לחרוג מטווחי ענישה אלה, גם מסיבות שיקומיות, למרות עברו הפלילי הנקי של הנאשם, קבלת האחריות שלו ונסיבותיו האישיות והכלכליות. במקום זאת, השופט בחר בשילוב של צעדי ענישה, כולל עבודות שירות, מאסר על תנאי, פסילה בפועל ועל תנאי, צו מבחן, התחייבות כספית וזכות ערעור. צו עבודות השירות הועדף מאחר שהנאשם כבר ריצה בתנאים מגבילים מבלי להפר אותם. עונש זה הוטל ברף התחתון של טווח הענישה ההולם. על הנאשם נגזרו ארבעה חודשי עבודות שירות, שישה חודשי מאסר על תנאי, 21 חודשי פסילה בפועל, שמונה חודשי פסילה על תנאי, צו מבחן לשנה והתחייבות בסך 5,000 שקל שלא לבצע את העבירות במשך שלוש שנים. במקרה של אי ציות, הנאשם מסתכן בעונשים נוספים. השופט גם הסביר את ההשלכות של הפרת תנאי עבודות השירות. גזר הדין נכנס לתוקף באופן מיידי, ולנאשם יש זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום.